21/10/11
כג תישרי
התשע"ב
סוכות אחדות
ומגוון
בפיוט ששרים בקהילות ספרד ועדות המזרח: "סוכה ולולב לעם
סגולה" [1] אומר
הבית הרביעי:
"מֶה עָצְמוּ רָזֵי לוּלָב וּמִינָיו. וְלִי מַה יָּקְרוּ מְאֹד
עִנְיָנָיו.
אַשְׁרֵי טְהָר-לֵב
הַשָּׂם רַעְיוֹנָיו. לְסוֹד מִצְוָתוֹ הַמְּעֻלָּה" [2]
המחבר רומז לסודות ורמזים בכל נושא הלולב ובבית הרביעי הוא מפרט אחד
מהם:
"הַהֲדַס רוֹמֵז לִשְׁלוֹשָׁה אָבוֹת. מֹשֶׁה אַהֲרֹן בַּדֵּי
עֲרָבוֹת. יוֹסֵף
לַלּוּלָב חֶמְדַּת
לְבָבוֹת. דָּוִד לָאֶתְרוֹג כַּלָּה כְּלוּלָה"
נסקור בקצרה מספר פרשנויות מקובלות לרמזים שיש בארבעת המינים:
פרוש א` - ארבעת המינים כמשל לעם ישראל
לולב - בעל טעם (התמר) וחסר ריח - מסמל אנשים הלומדים תורה אך
אינם עוסקים במעשים טובים.
הדס - חסרת טעם ובעלת ריח - מסמלת אנשים שאינם לומדים תורה אך עוסקים
במעשים טובים.
ערבה - חסרת טעם וחסרת ריח - מסמלת אנשים שאינם לומדים תורה
ואינם עוסקים
במעשים טובים.
האתרוג דומה ללב, והוא מכפר על הרהורי לב
של חטא.
הלולב דומה לעמוד השדרה של האדם,
והוא מכפר על הגאוה.
ההדס דומה לעינים, והוא מכפר על הסתכלויות אסורות.
הערבה דומה לשפתים, והיא מכפרת על לשון הרע.
שימו לב גם כאן לנושא האחדות של כל האיברים מצד אחד ומצד שני לסימטריה
בין נושאים שבין אדם למקום לנושאים שבין אדם לחברו.
שלושה בדי הדס רומזים לשלושת האבות: אברהם (חסד) יצחק
(גבורה) ויעקב (תפארת).
והאתרוג רומז לדוד המלך (מלכות).
זה כמובן הפירוש אותו מביא מחבר הפיוט ונשאלת השאלה למה דווקא מביא
את הפירוש הזה?
ראשית נבין קודם כל מה משמעות של הספירות[3]:
חסד
זו הספירה המביאה את הטוב האלוהי והשפע האינסופי אל תוך העולם, בלי כל
חשבון ובלי כל צמצום. כך גם בנפש האדם, היא מסמלת את כוח האהבה והרצון
להיטיב. הטבה שאין לה גבולות לא מבחינת האיכות ולא מבחינת הכמות ואינה מתחשבת כלל
במקבל. שפע זה בעייתי בגלל מספר גורמים. הוא אינו מאפשר עצמאות למקבל, כמו הורה
שלא עוזב לרגע את ילדו ולא נותן לו להתמודד בעצמו עם אתגרים. כמו כן כח זה אינו
מתחשב כלל בצרכיו של המקבל, ויכול להעניק לו הטבה שיכולה להזיק לו, כמעין
"חיבוק דוב" קטלני.
בנפש האדם ספירה זו מתייחסת להתנהגות סלחנית ונדיבה ללא התחשבות
בהתנהגותו של האחר.
גבורה
גבורה זו הספירה המצמצמת את ההארה אל מי שראוי לה בלבד. בספירה זו
היחס אל כל יצור הינו לפי מעשיו הנמדדים על פי אמת נוקשה. תפקידה היא להעניק
עצמאות למציאות ולהכיר בקיומה. ישנו מימד הרסני בספירה זו, מאחר שאין בה התחשבות
בחולשות האדם. הספירה נקראת גם ספירת "דין", וגם "פחד" -
"לוּלֵי אֱלֹהֵי אָבִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וּפַחַד יִצְחָק הָיָה לִי כִּי עַתָּה רֵיקָם
שִׁלַּחְתָּנִי." (בראשית ל"א מ"ב)
בנפש האדם ספירה זו מתארת התנהגות נוקשה, "לפי הספר". נתינה
על פי צרכיו המינימליים של האחר בלבד, ללא התחשבות בחולשותיו ורצונותיו. כמו גם
ההכרה בעצמאותו ונבדלותו של האחר.
תפארת
תפארת היא הספירה המכילה את החסד והגבורה, ומהווה פשרה בין נתינה
מוחלטת לבין הגבלה. ההרמוניה שאותה היא מביאה היא שהופכת אותה ל"תפארת"-
יופי. שם אחר הנוסף לה בעקבות זאת הוא "אמת", בתור המיצוע שבין החסד
לדין. שם אחר שניתן לספירה זו הוא "רחמים".
בנפש האדם ספירה זו מתארת התנהגות על פי צרכיו של האחר ונתינה באופן
מוגבל, אך מתחשב.
נצח
שם הספירה הינו מלשון "ניצחון", ניצוח, וזמן נצחי. בספירה זו השפע האלוקי מוכוון
על מנת להעלות את המציאות ולקדם אותה אל האינסוף.
בנפש האדם ספירה זו מקושרת ליכולת להציב מטרות גבוהות ולהשיגם תוך
התגברות על קשיים, ליכולת הניהול וליכולת
לשאוף למעלה. כמו כן גם להשפעה באופן אקטיבי על האחר.
הוד
שם הספירה הינו מלשון הודאה על האמת, אמירת תודה, ומשמעותה המילולית
כמראה מרשים.
יסוד
ספירת יסוד משולה לזכריות ומקושרת לאיבר הרבייה הגברי. היא מקבלת שפע
מהספירות הקודמות ומעבירה אותו אל ספירת המלכות. היא הכוח שמחבר בין האידיאות
האלוהיות למציאות, ובה מתבצע המעבר מהעולם השמימי אל העולם הארצי.
מלכות
מלכות הקרויה גם "שכינה" או
"כנסת ישראל", משולה לנקביות ומקושרת לאישה. היא קולטת
מ"יסוד" את שהואצל ומעבירה אותו לתוך העולם הממשי. כשלעצמה אין היא
פעילה אלא פאסיבית, ואין לה מעצמה כלום, אלא היא ככלי קיבול. הביטוי "צער
השכינה" מסמל את הצער של השכינה, דהיינו ההשראה האלוהית בעולם, בעת שהיא
רחוקה מהספירות האלוהיות שהן מקור חיותה.
על הסטרא אחרא (הצד
האחר, השטן), נאמר שהוא מעוניין "לכבוש את המלכה", להשתלט על השפע
האלוהי שמיועד להגיע לשכינה.
המטאפורות המיניות הנועזות שנטוו סביב שתי הספירות האחרונות, העוסקות
באופן שבו מתחברת "יסוד" ל"מלכות" ומעבירה לתוכה את השפע, הן
אחת הסיבות לכך שנאסר על צעירים לעסוק בקבלה.
מעבר לעובדה שרבותינו שבצפון אפריקה עסקו רבות בחוכמת הנסתר יש בפירוש
הזה מעין הכללה של כל הפירושים שלמדנו לפני כן. יש בו התייחסות לסוגי אנשים
שונים,יש בו התייחסות לאיברי הגוף השונים בהיותו כולל את הכל למעשה זהו מימוש של
אידיאת אחדות ההווייה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה