14 ביולי
2012
כה בתמוז התשע"ב
פינחס
פרשת פינחס מתחילה בברית השלום שה' כורת עם פינחס לאחר שפינחס עושה את
מעשה קנאותו. נשים לב שלפינחס נאמר "הנני נותן לו את בריתי שלום" וידוע
ששלום הינו אחד משמותיו של הקב"ה. ונשאלת השאלה איך לפינחס שביצע מעשה הרג
ניתנת ברית שלום וכהונת עולם ה הרי הוא קנאי (וגלגול נשמתו הינו אליהו ועל הקשר
ביניהם עמדנו במאמר לפסח[1]).
ובכן חשוב לזכור שמידת הקנאה הינה יסוד ממידת האהבה ולמעשה רק מי שיש לו את מידת
האהבה בצורה מושלמת מסוגל לקנא.
לאחר מעשה זה מבוצע מניין נוסף של בני ישראל. מה מטרתו של מניין זה?
הרבה מפרשים אומרים שהיה זה לפני הכניסה לארץ וכמו שמנאם לאחר יציאת מצרים מונה
אותם כאן. אולם אם נתבונן בפשט הכתוב, נראה שהציווי בא מייד לאחר הציווי להילחם
במדיינים, שהם אלו שגרמו לחטא:
"צָרוֹר אֶת
הַמִּדְיָנִים וְהִכִּיתֶם אוֹתָם:... שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי
יִשְׂרָאֵל מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לְבֵית אֲבֹתָם כָּל יֹצֵא צָבָא
בְּיִשְׂרָאֵל:".
ומפרש האברבנאל:"...ראה יתברך שהיה ראוי למנות אותם כי הבאים
במלחמה זה דרכם למנותם קודם בואם בה".
דהיינו מטרת הספירה היא לבצע מפקד קרבי לצורך הכנת הצבא לכיבוש
הארץ....ולא היה פטור לבחורי ישיבות, כי כולם היו כאלה.
המשימה הראשונה בזמן זה הייתה חיסול המדינים ועל כך מופיע התיאור
בפרשה הבאה, כאשר 12,000 לוחמים בראשות פינחס כמנהיג הצבאי יוצאים לקרב ומנחילים
תבוסה ניצחת לצבא מדיין. ונשאלות מספר שאלות על סיפור זה: האחת הרי משה הצטווה אז
למה פינחס היה המנהיג במלחמה? למה נלקחו מכל שבט 1000 לוחמים ובכלל זה משבט לוי
עובדי בית המקדש? והשלישית למה נוקט הכתוב לשון "וימסרו"? ונענה על
ראשון ראשון ועל אחרון אחרון.
התשובה לשאלה הראשונה נעוצה במידת הכרת הטוב. כידוע יתרון חותן משה
הוא ממדין והציל את משה בעת בריחתו מפרעה ולכן למרות שצריך מלחמה לא היה מוכן משה להיות
המנהיג הישיר ונתן מלאכה זאת לפנחס שגם ככה במעשהו הציב את עצמו בראש הלוחמים. מידה
זו של משה ידועה גם בסיפורי עשרת המכות כאשר את מכות הדם והצפרדע שהיו על היאור
היכה אהרון (כן זה בגלל "משה בתיבה).
לגבי השאלה השנייה הסיבה היא שמדובר בעניין של כלל ישראל ולכן ראוי
שמכל שבט יהיו נציגים שיהיו שווה בשווה כך שלא יוכל האחד לטעון בגללי ניצחו.
לגבי השאלה השלישית יש שני פירושים ללשון זו שהם הפוכים. רש"י
מפרש לשון לקיחה בכוח כי הלוחמים לא רצו לצאת ולמה? מכיוון שהבינו שמותו של משה
תלוי בציווי זה!!!!! ואכן בוא נראה באמת ששמיר ז"ל בימי חיותו והיותו ראש
ממשלה הותקף קשות הן על ידי הימין והן על ידי השמאל ואילו לאחר פטירתו פתאום כולם
מעלים על נס את דרך הנהגתו....
הפירוש השני שבו אוחז האברבנאל הוא הפוך לחלוטין וימסרו לשון מסירה
מעצמם והתאמצות לזכות במצווה זו של ניצחון על מדין.
לאחר מכן הפסוק מפרט את הגרלת הנחלות ליושבי הארץ ומובאת תביעתן של
בנות צלפחד לנחלה. אם נסתכל בתחילת הפירוש נראה דבר מעניין:
"וַתַּעֲמֹדְנָה
לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי הַנְּשִׂיאִם וְכָל
הָעֵדָה פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר"
יש כאן פירוט לא ברור הרי אם עמדו לפני משה למה מזכיים את כל האחרים?
הירוש הפשוט הוא שהם התחילו מהנשאים עברו לאלעזר וממנו למשה אך
האברבנאל מביא גישה אחרת. בנות צלפחד הבינו שיש להן שאלה קשה ולכן פנו למשה אך הוא
אמר להן "תעבדו לפי הפרוצדורה" אז הן הלכו לאלעזר ששלח אותן לנשאים
ששלחו אותם לשרי העשרות שרי המאות ואלו אמרו להם תשמעו זה דבר קשה לא יודעים מה
לעשות ואז בנות צלפחד חיכו שכולם יהיו ביחד במקום אחד ושם השמיעו את תביעתן.
המשמעות של מאמר זה היא פשוטה שמשה בתור מנהיג חטא כאן קצת כי היה צריך מייד לפסוק
את דינן ולא לטרטר אותן.
בנוסף נשים לב שהנשים פונות ישירות למשה ולכהן הגדול ללא שום
מחיצות.....
בהמשך ממונה יהושוע למנהיג אחרי משה[2]
ונשים לב לכך שמשה ממנה את יהושוע ליני כולם " וַיִּסְמֹךְ אֶת יָדָיו עָלָיו וַיְצַוֵּהוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר
יְ־הֹוָ־ה בְּיַד מֹשֶׁה"
