משה כמנהיג צבאי

30  ביוני  2012

י בתמוז  התשע"ב

משה כמנהיג צבאי

רוב העוסקים והמדברים בפרשת השבוע פרשת חוקת עוסקים בעניינים הנשגבים שיש בה – פרשת פרה אדומה והעובדה שטעמה נעלם מאיתנו ומשמעות העניין לגבי טעמי המצוות, פטירת מרים הנביאה, הכאת הסלע וחטאו של משה רבינו שאיננו ברור עד כדי כך שהמפרשים העמיסו עליו מעל 13 חטאים שונים, פטירת אהרון, פרשת הנחש וכד'. ברוב המקרים מתעלמים מהחלק השני של הפרשה העוסק במלחמות השונות שמשה מנהיג ונלחם בשנת ה 40 ליציאת מצרים, בהיותו בן 120, ערב פטירתו וערב כניסת העם לארץ ישראל המערבית.

בפרשה מתוארים מספר קרבות:

א.      פרק כא פסוקים א-ג: המלחמה בכנעני היושב בערד:

" וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד יֹשֵׁב הַנֶּגֶב כִּי בָּא יִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶׁבִי: וַיִּדַּר יִשְׂרָאֵל נֶדֶר לַי־הֹוָ־ה וַיֹּאמַר אִם נָתֹן תִּתֵּן אֶת הָעָם הַזֶּה בְּיָדִי וְהַחֲרַמְתִּי אֶת עָרֵיהֶם:  וַיִּשְׁמַע יְ־הֹוָ־ה בְּקוֹל יִשְׂרָאֵל וַיִּתֵּן אֶת הַכְּנַעֲנִי וַיַּחֲרֵם אֶתְהֶם וְאֶת עָרֵיהֶם וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם חָרְמָה:"

מלחמה זו אירעה לאחר מות אהרון עת הסתלקו ענני הכבוד. המפרשים אומרים שהשבי לא היה אלא שיפחה אחת. אחי הסב את תשומת ליבי שחטיפתו של גלעד שליט אירעה בשבוע שחלה בו פרשת חוקת. מצד אחד נשים לב לאיך כאז כן עתה אדם אחד נחטף וכולם משתגעים מצדשני נשים לב לתגובת שראל אז – מלחמה עד חורמה.

ב.      פרק כא פסוקים כ-ל: מלחמת סיחון.

ו"ְלֹא נָתַן סִיחֹן אֶת יִשְׂרָאֵל עֲבֹר בִּגְבֻלוֹ וַיֶּאֱסֹף סִיחֹן אֶת כָּל עַמּוֹ וַיֵּצֵא לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל הַמִּדְבָּרָה וַיָּבֹא יָהְצָה וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל:  וַיַּכֵּהוּ יִשְׂרָאֵל לְפִי חָרֶב וַיִּירַשׁ אֶת אַרְצוֹ מֵאַרְנֹן עַד יַבֹּק עַד בְּנֵי עַמּוֹן כִּי עַז גְּבוּל בְּנֵי עַמּוֹן:"

ג.       פרק כא פסוק לב לכידת יעזר:

"וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה לְרַגֵּל אֶת יַעְזֵר וַיִּלְכְּדוּ בְּנֹתֶיהָ [ויירש] וַיּוֹרֶשׁ אֶת הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר שָׁם"

ד.      פרק כא פסוקים לג – לה:

וַיִּפְנוּ וַיַּעֲלוּ דֶּרֶךְ הַבָּשָׁן וַיֵּצֵא עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן לִקְרָאתָם הוּא וְכָל עַמּוֹ לַמִּלְחָמָה אֶדְרֶעִי:

"וַיֹּאמֶר יְ־הֹוָ־ה אֶל מֹשֶׁה אַל תִּירָא אֹתוֹ כִּי בְיָדְךָ נָתַתִּי אֹתוֹ וְאֶת כָּל עַמּוֹ וְאֶת אַרְצוֹ וְעָשִׂיתָ לּוֹ כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ לְסִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּחֶשְׁבּוֹן: וַיַּכּוּ אֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו וְאֶת כָּל עַמּוֹ עַד בִּלְתִּי הִשְׁאִיר לוֹ שָׂרִיד וַיִּירְשׁוּ אֶת אַרְצוֹ: וַיִּסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּחֲנוּ בְּעַרְבוֹת מוֹאָב מֵעֵבֶר לְיַרְדֵּן יְרֵחוֹ:" אם נשים לב ישנן מספר נקודות משותפות לכל הקרבות האלו: 1)      בתיאורי פשט הכתוב יש מלחמה טיבעית של צבא מול צבא. הכתוב אינו מציין ניסים מיוחדים שנעשו בקרבות אלו (הניגוד למהלכים מול מצרים, לקרב מול עמלק של הרמת ידי  משה  או לקרבות יהושוע מול יריחו ובעמק איילון).אומנם המדרשים מפרטים ניסים ניסים שונים אך אין זה ענייננו כאן. 2)      בתיאורי הפשט יש תפילה של העם אך לאחריה שוב מלמה. אין תיאור של כוח שנשאר ללמוד תורה. יתר על כן מפורש בחלק מהמקרים שמשה עצמו יצא בראש הצבא כמנהיג הצבאי וזאת למרות מעלתו הרוחנית הגבוהה וגילו המתקדם. ואם משה יצא סביר להניח שגם יהושוע שעיקר מעלתו הייתה שהיה תלמידו של משה ולא מש מתוך האוהל גם יצא. יתר על כן בספר דברים יש פירוט של החוזרים מהמלחמה וכאן לא נעשו בפטורים אלו שימוש פשוט משום שהיו אלו מלחמות מצווה של כיבוש ארץ ישראל המזרחית..... 3)      המדרשים עוד מפליגים בכוחו וגבורתו הפיזיים של משה עד כדי כך שאומרים שהוא אישית הרג את עוג מלך הבשן. לאור מהלכו זה של משה לא ברור לי יסוד ועיקר חוסר ההתגייסות לצבא. כדי להקל על ההתמצאות הגיאוגרפית מצב מפת הארץ, חלוקה לשבטים ומסלול המלחמות שכולו נעשה בשנת ה 40 ליציאת מצרים.

מודיעין עיסקי ופרשת המרגלים

22  ביוני  2012

ב בתמוז  התשע"ב

מודיעין עיסקי ופרשת המרגלים

לעיתים קרובות כשמדברים על לקוחות על מודיעים עיסקי כחלק מהפעילות השוטפת של העסק מקבלים מגוון רב של התייחסויות שליליות:

אמירות של אני יודע הכל למול לא מעניין אותי מה המתחרים עושים.

אמירות של מה זה כבר ייתן לי כמה כבר נוכל לאסוף ובייחוד תחושה שזה "לא נעים" מלוכלך ויכול לגרום לנו לעבור על החוק.

ננסה קצת לעמוד על נושאים אלו דרך פרשת המרגלים שבראש פרשת שלח לך אותה קראנו בשבת שעברה.

ראשית הפרשה מתחילה באמירת ה' למשה "שלח לך" ומפרק רש"י "לרצונך" דהיינו ה' אומר למשה אני לא צריך את הפעילות של המרגלים כי אני יודע הכל אבל אתה צריך ולכן אם תרצה תשלח. אז אכן אדון הכל לא צריך את זה אבל אנחנו בני התמותה רצוי שיהיה לנו מושג מה קורה אצל המתחרים שלנו. לכאורה משה גם היה יכול לא לשלוח את המרגלים ולומר מה אכפת לי לעזאזל מכל מי שיושב בארץ – יש לנו הבטחה, ראינו ניסים ונפלאות ביציאת מצרים, ברור שזה ימשיך בוא ניכנס לארץ. אבל משה לא אומר זאת הוא שולח את המרגלים ומבקש מהם בפירוש לדעת מה קורה בצד השני כשעיקר השאלות שהוא שואל אותם הן בצד הצבאי/מדיני – "וְאֶת-הָעָם, הַיֹּשֵׁב עָלֶיהָ--הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה, הַמְעַט הוּא אִם-רָב: וּמָה הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-הוּא יֹשֵׁב בָּהּ--הֲטוֹבָה הִוא, אִם-רָעָה; וּמָה הֶעָרִים, אֲשֶׁר-הוּא יוֹשֵׁב בָּהֵנָּה--הַבְּמַחֲנִים, אִם בְּמִבְצָרִים: וּמָה הָאָרֶץ הַשְּׁמֵנָה הִוא אִם-רָזָה, הֲיֵשׁ-בָּהּ עֵץ אִם-אַיִן, וְהִתְחַזַּקְתֶּם, וּלְקַחְתֶּם מִפְּרִי הָאָרֶץ"

נשים לב שמשה שולח 12 מרגלים. לכאורה נשאלת השאלה למה לשלוח 12 איש יש הרי סיכוי רב שיתגלו? אלא הכמות עושה את האיכות. אם נתבונן נראה שעיקר הבקשות של משה הם דברם שניתן לראות "ממקורות גלויים" מסתובבים, מדברים, מסתכלים, מנתחים וכך מבינים מה קורה בצד השני והכל לא במירדפים בלילות אפלים או במסיבות קוקטייל נוצצות סטייל ג'מס בונד אלא מהקשבה סבלנית. יש סיפור ידוע על המידע שהגרמנים הצליחו לאסוף  לפני מלחמת העולם השנייה על הצבא הסובייטי. הסיפור הוא שהגרמנים ניתחו לעומק את כל העיתונות הסובייטית (ונזכור מדובר במשטר עם צנזורה קשה מאוד) ניתחו את כל הידיעות על ימי ספורט צבאיים, תחרויות, מינוי מפקדים ועוד ועוד וכך לאחר מספר שנים הצליחו לייצר תמונה די ברורה של סדר הכוחות ומפקדיו שעומדים מולם. אם נשווה את זה לימינו אז המידע הגלוי רק גדל: עיתונות, אתרי אינטרנט, מידע מדוחות כספיים, מידע זמין ברשתות החברתיות למיניהן ולסוגיהן, כתבות מקצועיות בעיתונות המקצועית (כזכור התוכן הוא המלך השיווקי החדש אך מסתבר שיש לו גם מערומים), מוקדי שירות, מוקדים טכניים, תחקור נכון של אנשי המכירה ועוד ועוד והכל זמין וחוקי.

אם נשים לב בשלב הדיווח המחלוקת האמיתית בין כלב ויהושוע למרגלים היא מחלוקת על הפרשנות ולא על העובדות. שני הצדדים מכירים בעובדות אך הפרשנות של כל צד שונה לחלוטין. נושא זה הוא אחד הלקחים להפרדה הנדרשת בין האיסוף, הניתוח וההערכה שכל שלב צריך להתבצע ע"י גורמים שונים ובשיטות שונות.

 ואם כבר הגענו לשלב הדיווח ולחטא המרגלים נשאלת השאלה מה ראו אותם עשרת המנהיגים להמליץ לעם לא להיכנס לארץ? ובכן טענתם הייתה שבמדבר יש הנהגה ניסית – מן ושלו, עמוד אש ועוד ענן, כיבוס בגדים ויישור דרכים ע"י הענן ועוד ועוד. ואילו כאשר ייכנסו לארץ ישראל כל ההנהגה הניסית תיעלם והם יצטרכו כל הזמן להתאמץ ולעבוד ולא יוכלו ללמוד תורה. טעותם הייתה בכך שאת התורה ניתן לקיים רק כאשר פועלים ועובדים בעולם הזה. וביתר עומק מפורש בזוהר שהמרגלים פחדו שמשה יחליף אותם מייד לאחר הכניסה לארץ ולכן ביצעו את החטא. הסיבה למחשבתם הייתה שהם הבינו שלכל שלב בהנהגה צריך סוג מנהיג אחר לשלב הניסי מנהיג מסוג אחד ולשלב הארצי מנהיג מסוג אחר הדבר דומה בדיוק למשנתו של אדיג'ס בדבר מחזור החיים הארגוני וההתאמה של כל מנהיג לשלב הנכון.

נהוג שבפרשה זו מפטירין בנביא בפרשת ריגול יריחו שיהושוע שלח שני מרגלים. ונשאלת השאלה למה שלח? האם לא היה בטוח בניצחון.? האם לא פחד שוב מחטא דומה? ובכן נשים לב ששלח רק שניים – כדי שההשפעה של הלחץ החברתי תהיה קטנה, הוא שלח את כלב – שכבר נוסה פעם אחת וניצח – ואת פנחס – שקנאתו לה' ידועה והוא אליהו שלעתיד לבוא יבשר הגאולה ולכן יהושוע לא חשש כלל וחשב שתפקידו כמנהיג להשתמש בכל הכלים שעומדים לרשותו כדי לנצח.

הפטרה זו תמיד מעלה זכרונות אצל רבים לגבי תפקידה של רחב בחיי הכלכלה של העיר יריחו – לדעתי זה רק קצת משעשע מה שיותר חשוב הוא שבסוף היא נישאה ליהושוע והעמידה צאצאים שהיו נביאים ללמדך שכל שיטת הנישואים שבודקים בציציות – לא הכי נכונה..