היעלמות יצחק

26/11/11

כט במרחשוון התשע"ב

תולות יצחק והיעלמותו

כל מי שקורא את פרשת תולדות ובייחוד את פרשיית הברכות ליעקב ולעשיו לא יכול להימלט מתחושת הסוף של חיי יצחק השורה על כל מהלך הפרשה ומחזקת לאור אמירתו של עשיו שיחכה למות אביו כדי לנקום ביעקב. למעשה יצחק נעלם לחלוטין מהתורה ורק בפרשת וישלח מוזכר כבדרך אגב דבר מיתתו וקבורתו ואף שם אין זה בהתאם לסדר הדורות, למעשה הוא מת אי שם שתי פרשות לאחר מכן באמצע פרשת מקץ 12 שנה לאחר מכירת יוסף!! (לחישוב ראה רש"י לה:כט). אין זאת תופעה ייחודית בספר שמנהיג נעלם מדפי הסיפור זמן רב לפני מיתתו. גם אברהם שזמן מיתתו היה כשיעקב ועשיו היו בני 15 מוזכרת מיתתו פרשה לפני כן בסוף חיי שרה (למעשה הנזי אותו הכין יעקב והו קנה את הבכורה נועד לסעודת האבל של יצחק על מות אבין אברהם).

גם תרח אבי אברהם מוזכרת מיתתו מייד לאחר יציאת אברהם ממנו בעוד שלמעשה בפועל מת זמן רב לאחר מכן.

התורה רוצה לרמוז לנו כאן לקח חשוב למנהיגים. לא משנה אם הגעת לשיא בגיל מבוגר יחסית כמו אברהם או בגיל צעיר יחסית כמו יצחק כשאר סיימת את תפקידך ראוי ונכון שתיטוש את שדה המערכה התקשורתי והארגוני מוקדם ככל האפשר ותן לבא בתור להנהיג את הארגון.

כולנו מכירים את היזמים שנדבקים לכיסא הניהול למרות שכבר אינם מתאימים לנהל ארגון גדול, את המנהיגים הגדולים שהביאו את הארגון להישגים ענקיים אבל לא ידעו מתי לפנות את הכיסא וגרמו לדרדור מהיר וחזק במצב הארון וכד'. רק השבוע היינו עדים לפטירתו של מנהיג עיסקי גדול – אלי הורביץ שכן ידע וזיהה את הנקודה הנכונה לעזוב את כס המנכ"ל ולתת למקוב ולאחר מכן לינאי את כס המנכלות ובשנה וחצי לפני שנפטר ולאור מחלתו אף העביר את כיסא היו"ר.

ביתר עומק יש כאן גם התייחסות מיוחדת לדרכו ולתפקידו של יצחק שצריך להיות יותר נחבא ועובד בשקט. לאחר אברהם יזם הסטרט אפ של המונותיאיזם שטייל בעולם (חרן, מצרים) ובארץ לאורכה ולרוחבה ופעולתו הייתה במרחב הציבורי הגיע זמנו של יצחק שנשאר רוב הזמן במקום אחד, לא ירד מארץ ישראל וגם בא גר בעיקר בחברון וקצת בעזה. ועבודתו הייתה לחפור את הבארות שאברהם חפר באיזור עזה אבל הפלישתים סתמום. המשמעות של עבודת החפירה היא עבודה סיזיפית, אין כאן את ההתרגשות והציפייה האם נמצא מים כי ברור שנמצא אלא מיסוד המצב החדש לאורך זמן, לאר שיצחק חפר חתם ברית עם אבימלך שהפלישתים יותר לא יסתמו אותם. עבודה סיזיפית ושחורה זאת ולאורך זמן אין בה תהילה ואין בה פרסום, היא כזאת שהיחצנים לא מדברים אודותיה ואפילו התורה לא מקדישה לה מקום נרחב אבל למעשה יצחק הוא אחד משלושת אבות האומה. אברהם היה יזם, יצחק מארגן ובונה תשתיות ויעקב שילב בין שניהם.

פיתוח עיסקי ובני אברהם

19/11/11

כב במרחשוון התשע"ב

פיתוח עיסקי ובני אברהם

אחד הנושאים המרתקים ביותר הינו פיתוח עיסקי ויחסי עבודה בחברות של שירותים עיסקיים (ייעוץ, רואי חשבון, עורכי דין, אדריכלים וכד'). בחברות  אלו הפיתוח העיסקי קשה מאוד ולאורך זמן מעט מאוד חברות מתקשות לשרוד ולהיות מובילות בתחומן מבחינה מקצועית ומבחינת הגודל.

במקביל נושא של ניהול משאבי אנוש בחברות אלו בעייתי מאוד. חלק ניכר מהעובדים מגיע למספר שנים קצר מראש כדי ללמוד ולהשתפשף, גם הבעלים רואים בעובדים הזוטרים משאב מתכלה וכאשר כבר יש עובדים שמפגינים יכולות ניהול ומנהיגות גבוהות מאוד ופיתוח עיסקי מתקדם נוצר לחץ כפול עליהם. המעסיק כל הזמן חושש שהעובד ינסה לגנוב אותו ולקחת לקוחות אליו כי סה"כ לעובדים כאלו יש מאפיינים דומים מבחינת יכולות מקצועיות, בינאישיות ופיתוח עיסקי כשל המעסיק ומצד שני העובד מרגיש "מרומה" הכסף שמרוויח (למרות שמדובר בדכ בשכר נאה) לא עומד בשו פרופורציה למה שהיה מרוויח אם היה מוכר לבד ולא פעם הוא מתפתה להקיפ חברה בעצמו עם כל הקשיים הנובעים מכך ועם הבעייתיות המוסרים המסויימת הכרוכה בגניבת לקוחות וסודות מקצועיים מהמעביד.

אני רוצה להציע דרך מעניינת לפיתוח עיסקי שתוכל לשבור את שתי הדילמות ולאפשר לעובד להקים עסק משלו ולמעביד להרוויח וזאת בצורה של שותפות חלקית של המעסיק בעסק חדש שהעובד יקים וזאת כלקח מדרך התמודדותו של אברהם עם שאלת הירושה. לאחר פטירת שרה בפרשתנו נושא אברהם פילגש ושמה קטורה (לפי המפרשים הוא מחזיר את הגר אם ישמעאל) ונולדים לו ממנה שישה ילדים ולאחר מכן אומר הכתוב (בראשית כד:ה-ו)"

"וַיִּתֵּן אַבְרָהָם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ לְיִצְחָק:  וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם נָתַן אַבְרָהָם מַתָּנֹת וַיְשַׁלְּחֵם מֵעַל יִצְחָק בְּנוֹ בְּעוֹדֶנּוּ חַי קֵדְמָה אֶל אֶרֶץ קֶדֶם"

תמיד כשקראתי את הפסוק הזה חשבתי לעצמי לאן הם הלכו? לפי הכתוב הלכו למזרח וניתן לפרש למזרח הקרוב דהיינו חצי האי ערב – ארצו של ישמעאל אך ניתן לפרש שהלכו רחוק מכך למזרח הרחוק – הודו, סין, בורמה וכד'. ומה נתן להם? יש מרבותינו שפירשו מתנת ממון אך רש"י מפרש שנתן להם שמות טומאה שלא רצה להשתמש בהם. שמעתי וקראתי סיפורים רבים על ישראלים ויהודים שהלכו לחפש את עצמם במזרח וכשהגיעו למנזרים בודהיסטים והינדואיסטיים נאמר להם או שהבינו לבד שלמעשה האמת הרוחנית נמצאת אצלנו וכל מה שיש במנזרים אלו זה סה"כ מדרגות ראשונה בדרך לאמת הדתית.

תיאור זה מזכיר במידה רבה את יחסו של הרמב"ם לנצרות ולאיסלם. הרמב"ם רואה בהם התפתחות בשלב אמונת האדם מאמונת אלילים מרובים שהייתה נהוגה בעבר, דרך האמונה בשילוש של הנצרות וכלה בייחוד של האיסלם. ושמא תישאל הלו דתות המזרח הן דתות של אלילים ראוי לשים לב שבדת ההינדו אומנם יש הרבה אלילים אך כולם התגלמות של אל אחד – הברהמן ובסופו של דבר הבודהיזם התפתח מדת ההינדו.

לפי פירוש זה מה שאברהם עושה הוא פיזור סיכונים לצורך הטמעת האמונה באל אחד בכל העולם. הוא נותן את כל דתו וכוחו בזרם העיסקי העיקרי שלו יצחק (ממנו יתפלד עם ישראל ועשיו – הנצרות) אך משקיע ממון עודף בשני מקומות האחד בישמעאל שעתיד להביא לנו את האיסלם והשני בבני הפילגשים שמשולחים לקצווי הארץ – לסין והודו ועתידים להטמיע שם גירסא ראשונית של דת ייחוד - ריבוי אלילים השייכים לאל אחד. אם בעלי העסקים של ימינו ישכילו ללמוד משיטה זאת יוכלו להרוויח מאוד.

לאחרונה עשיתי חישוב קל לגבי חברת תפן. איתרתי כ 6-8 חברות ייעוץ (מתן, טרפז, RPI, חושן ועוד) שהוקמו ע"י סמנכ"לים לשעבר בתפן (מייד עם עזיבתם תוך מספר שנים קטן לאחר מכן) 10 – 40 עובדים ובעלות מחזור של 5 – 20 מש"ח (לשם השוואה המחזור של תפן בישראל הינו כ 40 מש"ח)וסביר להניח שרווחיותם גבוהה משל תפן כי אין מטה בינל ועובדים מוכשרים ויקרים שיש להחזיק כדי לקיים חברת ייעוץ עם כ 100 עובדים בארץ וכ 250 בעולם.

אם הבעלים של תפן היו חכמים אזיי כל עובד כזה כשהיה כבר ברור שבכיר מדי מכדי להישאר בתפן ולעיתים גם דרכו העיסקית, יעדיו, והתמחותו המקצועית שונים קצת, היו באים אליו בהצעה פשוטה. בו תקים חברה אנחנו נשקיע סכום מסויים וניתן לך לקחת מספר לקוחות (וניתן לעשות זאת ברמת הבעלים כך שלא על הכל חייבים לדווח) כך שאחוזי הבעלות יהיו 60-40 לטובתך או משהו כזה. דבר זה ייצר אווירה אובה של העובד, ייתן לעובד שקט נפשי בשלב ההקמה של העסק וייתן לבעלים שקט נפשי שבסוף חלק מההכנסה יילך אליו. בדוגמא הקודמת ברור שעדיף לשלוט על 40% מ 100 מש"ח ועוד 100% מ 40 מש"ח מאשר לשלוט רק על 40 מש"ח בארץ. בצורה כזאת ניתן גם לבצע ניסויים עיסקיים בקווי פעילות או בצורות פעילות שאינן בליבת העסקים של החברה כפי שהיא רואה אותם אך סביר להניח שיש להם קיום בהוווייה העיסקית כולה. אומנם יש כאן קצת עלויות עודפות אך לא רבות ובעיקר מה זה משנה העלוית האלו קיימות גם במצב הנוכחי בו מחזיקים המקימים בכל החברות והבעלים של העסק המקורי לא נהנה מפירותיהם.

ניהול משא ומתן ומציאת אישה ליצחק

18/11/11

כא במרחשוון התשע"ב

ניהול משא ומתן ומציאת אישה ליצחק

בפרשת חיי שרה מסופר על פטירת שרה וקניית מערת המכפלה ולאחר מכן אברהם שולח את עבדו אליעזר לחפש אישה לבנו במולדתו בקרב בני משפחתו והכתוב מספר על דרכו של אליעזר, דרך הבחירה שלו בקרבקה ואת תהליך המשא ומתן שניהל עם בתואל ולבן כדי לגמור את השידוכים. אחד הדברים המעניינים בפרשת הוא שאליעזר מספר וחוזר על כל הסיפור של כל מה שקרה לו החל מציווי אברהם ועד שיושב לפניהם ויתר על כן בכתוב חוזר גם הוא על הסיפור באריכות וזאת למרות שאין מילה מיותרת בתורה. אומנם ישנם מספר שינויים ונעמוד עליהם בהמשך אבל במהות יש חזרה וסיפור ארוך מאוד של כל התהליך ונשאלת השאלה למה?

לפני כן רק נזכיר מנהג יפה שקיים בקהילות ישראל לקרוא לכל חתן את פרשה זו כדי לחדד את המסר של טהרת מחנה ישראל ובקהילות ג'רבה ותוניס אף נהגו להוציא ספר תורה מיוחד ולקרוא ממנו לחתן בסוף קריאת הפרשה של אותה שבוע.

אומנם רבותינו אמרו "יפה שיחתם של עבדי אבות מתורתם של בנים" שהרי כאן יש פירוט רב ואילו בהלכות רבות שקשורות לעיקרי הדת הן רמוזות ברמזי רמזים.הואנחנו ננסה ללמוד משטיה זו עקרון יסודי במשא ומתן וכן מספר עקרונות נוספים תוך השוואה לשני משאים ומתנים שניהל אברהם מקודם – האחד עם ה' לגבי הצלת סדום והשני עם עפרון לגבי קניית המערה.

העיקרון היסודי שאליעזר מלמד אותנו במשא ומתן הוא סבלנות וחזרה על כל הסיפור מתחילתו כדיי לתת רקע מלא לכל המהלכים ולכל מה שקורה. בדור שלנו – דור המהירות נוטים לנסות לחתוך, העמיד את הדילמה ואת המחלוקות בנקודות ואז לנסות לפתור אותם. אליעזר מציע שיטה אחרת, ראשית נשים לב שהוא לא עושה "סמולטוק" אלא ניגש לעניין וזאת לאור החשיבות שיש מבחינתו לנושא ולאור העובדה שהוא רוצה לסגור עסקה אבל במחיר שלו. לאחר מכן אליעזר עובר לפרט כל דבר ודבר וזאת בכדי לתת לצד השני תמונה מלאה של כל הרקע לבקשתו, מה ייצא לו מזה, לאברהם ומה ייצא להם. והסיפור הולך ומתארך ובתוכו שוזר אליעזר מספרכלים רבי עוצמה.

למשל בפתיחת הדברים אליעזר מתאר את אברהם: "ה' בֵּרַךְ אֶת-אֲדֹנִי מְאֹד וַיִּגְדָּל וַיִּתֶּן-לוֹ צֹאן וּבָקָר וְכֶסֶף וְזָהָב וַעֲבָדִם וּשְׁפָחֹת וּגְמַלִּים וַחֲמֹרִים. לו וַתֵּלֶד שָׂרָה אֵשֶׁת אֲדֹנִי בֵן לַאדֹנִי אַחֲרֵי זִקְנָתָהּ וַיִּתֶּן-לוֹ אֶת-כָּל-אֲשֶׁר-לוֹ" וזאת לעומת התיאור שבו פותחת הפרשה ""וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַה' בֵּרַךְ אֶת-אַבְרָהָם בַּכֹּל". הסיבה לכך ידועה לכל איש שיווק מתחיל. אנחנו שונאי הפסד ושונאי סיכון (גם בכל מחקרי כהנמן וטברסקי הוכח שאנו נוטים להסתכן כשיש תוחלת לרווח ולא כשיש תוחלת להפסד גדול יותר). הפירוט שאליעזר נותן להם על גודלו של אברהם ועושרו והעובדה שהכל יעבור ליצחק מחביא בתוכו מסר סמוי "אם לא תרצו אין בעייה נלך למישהו אחר". נקודה זאת עומדת בבולטות למול התנהלותו של אברהם למול עפרון החיתי בפרשת המכפלה. אברהם רוצה לקנות קרקע לקבר ונעול על המערה מכיוון ששם נקבר אדם הראשון ולכן הוא מנהל מו"מ די בשלומיאליות – מציעים לו פעמיים בחינם והוא מתעקש לשלם,נותנים לו הצעה ראשונה על מחיר מאוד גבוהה והוא לא מניד עפעף ומשלם ללא ויכוח הוא לא מראה שיש לו אלטרנטיבה אחרת. אליעזר בהמשך דבריו לאור הנחיית אברהם מודיע להם בפירוש אם לא תרצו אברהם מסכים שבנו ייקח לו אישה מהיכן שיירצה.

כחלק מהארכת הדברים ומשינוי הסגנון משנה העבד את הגדרת המשימה שהוטלה על ידי אברהם. אברהם אומר לו "אַשְׁבִּיעֲךָ בַּה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וֵאלֹהֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא-תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּקִרְבּוֹ. כִּי אֶל-אַרְצִי וְאֶל-מוֹלַדְתִּי תֵּלֵךְ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי לְיִצְחָק" ואילו הוא אומר בסיפורו למשפחת רבקה "יַּשְׁבִּעֵנִי אֲדֹנִי לֵאמֹר לֹא-תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר אָנֹכִי ישֵׁב בְּאַרְצוֹ.אִם-לֹא אֶל-בֵּית-אָבִי תֵּלֵךְ וְאֶל-מִשְׁפַּחְתִּי וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי" דהיינו אומנם אם לא תרצו אין בעייה אבל תדעו שאתם הבחירה הראשונה שלנו – מעין השוטר הטוב והשוטר הרע במקום אחד.

דבר נוסף שמאוד בולט אצל אליעזר זה הצבת המטרה הברורה – לקבל תשובה של כן או שלא וברגע שיש תשובה חיובית לממש אותה ולהימנע מאפשרות של היסוסים. אליעזר מחליט מראש על מטרתו ויש בידוי מידע מוקדם וזאת בניגוד לאברהם במשא ומתן להצלת סדום ועמורה אברהם פועל ללא מידע כלל – הוא לא יודע כמה צדיקים יש, כלפעם משנה את המספר ומשנה את המטרה (50 להצלת כל 5 הערים, 40 להצלת 4 ערים ובסוף כלום להצלת רק משפחתו). יתר על כן נושא ההיסוס במימוש ההסכמות בולט מאוד. בני משפחת רבקה מנסים בבוקר למסמס טיפה את ההסכם ומבקשים "תישאר איתנו הנערה יום או יומיים" כשהוונה היא לשנה – שנתיים. אליעזר לא מוותר ופשוט אומר בוא נשאל את הנעה – מעשה שלא מקובל בחברה שיבטית פטריאכלית. הנקודה הזאת של קביעת עובדות בשטח היא מהותית גם במשא ומתן עיסקי וגם בבחירות. למשל ב 2001 אם בורג היה מתיישב מייד על כיסא היור ומתחיל להתנהג כמו היר יש סבירות גבוהה לכך שבית המשפט לא היה פוסל את הבחירות ומביא לבחירות חדשות בהם נבחר פואד. 

פיתוח עובדים וניסיונות אברהם

14/11/11

יז במרחשוון תשע"ב

פיתוח עובדים וניסיונות אברהם

פרשת וירא ממשיכה את הסיפורים על אברהם ומתחילה בהמשך ניסיון המילה מהפרשה הקודמת, פרשת הכנסת האורחים, הברכה על הולדת אברהם, הפיכת סדום ומסיימת בניסיון העקידה הנורא.

העקידה היא למעשה הניסיון העשירי והאחרון שהתנסה בו אברהם כשהראשון הוא ההשלכה לכבשן האש ע"י נמרוד (וזאת לפי ההגדה כשאין לכך תיעוד בפסוקים, הניסיון הראשון המתועד הוא ההליכה מביתו מאור כשדים דרך חרן לארץ ישראל).  נשאלת השאלה מה הצורך ומה החפץ בניסיונות אלו? הרי הקב"ה מכיר את אברהם ויודע בו את יכולותיו ואת מעשיו, כפי שנאמר רק בפרשתנו לפני הפיכת לוט  כשה' מחליט לגלות לאברהם מה הולך לקרות (בראשית יח:יט):

"כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ יְ־הֹוָ־ה לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט לְמַעַן הָבִיא יְ־הֹוָ־ה עַל אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלָיו".

בקליפת אגוז המטרה היא להוציא את הידיעה ואת המחשבות על התכונות המיוחדות מהכוח אל הפועל ולהביא אותם לידי ביטוי בעולם ומימוש אמיתי שלהם בעולותיו של אברהם.

כדי להבין איך זה עובד נבחן את הנהגותיו של אברהם בנושא הכנסת אורחים. ידוע שאברהם החזיק במצוות הכנסת אורחים, פתח פתחים באוהלו ונטה את אוהלו על בדרך הראשית כדי שיגיעו אורחים רבים. באותו היום היה היום השלישי למילת אברהם (בגיל 100 וגם זה ניסיון בפני עצמו) ואברהם היה סוג של חולה. באותה תקופה היו מלים באבני צור והיום השלישי למילה הוא המסוכן ביותר מכיוון שרסיסי האבן שחדרו לעטרה יכולים לגרום דלקת ששיאה מורגש ביום זה. והינה עדיין אברהם יושב ומחכה לאורחים ואז ה' מוציא חמה מנרתיקה ומגביר את חום היום – שגם ככה היה חם – רוב חייו של אברהם בארץ עברו עליו בנדודים בין ב"ש בירת הנגב לאיזור בית אל דרך חברון וירושלים על דרך 60 (כביש האבות) שנוגעת בספר מדבר יהודה. והנה למרות זאת אברהם נשאר ועדיין מחכה האם יגיע אורח. כשמגיעים האורחים (שהם למעשה מלאכים) אברהם מזמין אותם למעט פת לחם ומעט מים:

"יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם וְהִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ: וְאֶקְחָה פַת לֶחֶם וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם אַחַר תַּעֲבֹרוּ ..."

 ובפועל נותן להם הרבה אוכל שאת חלקו הוא מכין בעצמו וחלקו הוא מבקש משרה:

"וַיְמַהֵר אַבְרָהָם הָאֹהֱלָה אֶל שָׂרָה וַיֹּאמֶר מַהֲרִי שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת לוּשִׁי וַעֲשִׂי עֻגוֹת: וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם וַיִּקַּח בֶּן בָּקָר רַךְ וָטוֹב וַיִּתֵּן אֶל הַנַּעַר וַיְמַהֵר לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ"

ועל זה כבר נאמר אומר מעט ועושה הרבה וזאת בניגוד לעפרון שמכר לאברהם את מערת המכפלה לקבורת שרה והציע אותה בחינם ובסוף מחר אותה בהרבה כסף.

נשים לב שעל המים לא נאמר שאברהם נתן להם הרבה אלא בהתאם למה שהבטיח להם וההסבר לכך הוא גם מלמד על מידתו של אברהם שלא להכביד יתר על המידה על אחרים. את המים היו שואבים באותה תקופה מבורות ומבארות ומי שהיה עושה זאת אלו המשרתים (הגר), אברהם לא רצה להטריח אותם יתר על המידה ולתת להם משימה לא סבירה לתנאי המצב ולכן צמצם בנושא זה. כעניין זה מסופר על רבי לוי יצחק מברדיצ'ב שהתארח בקהילה מסויימת וכל הקהל ציפה לראות בהידוריו בנטילת ידיים וראו שנוטל בצמצום והסביר להם שבביתו נוטל בהידור רב כי הוא שואב ואילו כאן ששואבת המשרתת הוא חס עליה מה גם שאם הוא ייטול בהידור כל הקהל ייטול בהידור וממילא נמצאנו מתכבדים בקלונם של אחרים ומקילים מאוד ב"ואהבת לרעך כמוך".

גם מדרכו של אברהם בניסיון זה ניתן ללמוד הרבה לקחים לגבי דרך ניהול עובדים מתי להקשות ומתי להקל, איך להביא לידי ביצועים ולא לקריסה טוטלית ועוד. אבל בעיקר אנחנו רואים שדרך ההתמודדות עם הניסיון יצאה דרכו של אברהם לאוויר העולם והתבטאה במציאות החומרית והשפיעה עליו, על האורחים, על בני ביתו ולמעשה גרמה לכך שהנהגה זו נשארה חקוקה בליבו גם מחוץ לשעת הניסיון וממנו למדו בני ביתו. ההוכחה הטובה לכך היא שכשהמלאכים מגיעים לסדום לוט מארח אותם על אף האיזור ועל אף הפחד מאנשי לוט וזאת מכיוון שכך למד מאברהם, אומנם לימודו לא היה שלם והיה קצת מעוות אבל לא נרחיב בזה.

בכל אופן הוצאה הזאת מהכוח אל הפועל היא הסיבה לניסיון. ניסיון זה מלשון נס לא במשמעות דגל אלא במשמעות רוממות הניסיון מרים את האדם ומפתח אותו ומכאן הדרך הנכונה לפיתוח עובדים. כאשר מאתרים פוטנציאל וכישרון צריך להציב בפניהם ניסיון שיוציא את זה לפועל ויאפשר להם להתפתח. הניסיון צריך להיות כזה שהם יכולים לעמוד בו ולא כזה שיכשיל אותם מצד אחד או שיחליק אותה מצד שני. ובנקודה זאת ארצה להרחיב טיפה.

יש נטייה אצל מנהלים נוקשים לתת מטלות וניסיונות קשים מאוד כאלה שהסיכוי להצליח בהם הוא נמוך מאוד, בטח בשלב הנוכחי שהעובד נמצא בו, מתוך מחשבה שמה שלא הורג מחשל ואם הוא יצליח אזיי ראוי להיות הקרם דלה קרם. זה אוליי נכון אבל המחיר גבוהה מדי, לתת למ"כ משימות של מח"ט ולצפות שיצליח בהם זה בד"כ מתכון לכישלון טוטלי ולמצב שבו המ"כ יפסיק להאמין בעצמו ואפילו את ביצועי המ"כ בקושי יצליח לעשות.

קיימת גם תופעה שנייה וחמורה אף יותר כזאת שמסמנת את הכוכבים ונותנת להם משימות קלות לביצוע כאלו שלא שמות שום אתגר ושום מהות של התפתחות כך שלמ"כ מצטיין נותנים משימות שגם מ"כ בינוני יכול לעמוד בהם עם קצת מאמץ במקום לתת לו משימות של מ"מ או אף של מ"פ מתחיל (בצבא הגרמני שניצח את צרפת ב 1870 היה מקובל לתת לקצינים בתרגילים לתרגל שתי רמות מעליהם על מנת לפתח את יכולת החשיבה וההבנה הגבוהים של שד הקרב).

הדרך הנכונה היא זאת שננקטת כלפי אברהם. לתת לו ניסיונות שהם כאלו שניתן לעמוד בהם מצד אחד אך זה מצריך קושי, יש בזה עמל וההצלחה מדברת בעד עצמה.

איכות, כמות ופרשת לך לך

ז מרחשוון התשע"ב

04/11/11

איכות, כמות ופרשת לך לך

כאשר מבצעים השוואה בין שתי מדינות מבחינה צבאית נוהגים להסתכל על סוגיות כמותיות – כמותכ"א, כמות כלי מלחמה מסוגים שונים וכד' ולעיתים על איכות – האיכות הטכנולוגית של כלי הנשק ואיכות הלוחמים. הסתכלות דומה קיימת בחברות עיסקיות, מדדים כמותיים כגון רווח, מחזור, היקף עובדים או איכותיים כגון טכנולוגיה חדשנית או איכות עובדים במונחי השכלה וכד'. אני רוצה להדגיש פרמטר נוסף חשוב מאין כמותו של תורת ההפעלה שהיא מצבור ההתייחסויות האסטרטגיות והתפעוליות לגבי דרכי התנהלותו של הצבא ולגבי דרכי התנהלותו של עסק וזאת דרך הארת מלחמת אברהם בארבעת המלכים, תיאור מהלך הפתיחה של גרמניה מול צרפת במלחמת העולם השנייה ודרכי ההתנהלות העיסקיות של חברות שונות וגזירת משמעויות עיסקיות ושיווקיות קונקרטיות.

בפרשת לך לך מסופר על מלחמה של ארבעה מלכים בחמישה (יש המזהים את אמרפל מלך שנער עם חמורבי) ארבעת המלכים מנצחים וחמשת המלכים ובכללם לוט בן אחיו של אברהם נלקחים בשבי. אברהם מגייס את אנשי ביתו (318 איש בראשות עבדו ולפי מדרש אגדה רק עבדו לבד) ובמסע לילי מזורז בשילוב עם תחבולות מלחמתיות ואיגוף הוא מכניע את ארבעת המלכים ומשחרר את כל השבויים. לאות תודה מציעיםלו חלק בשלל והוא מסרב במשפט הידוע "אם אקח משרוך ועד חוט נעל" (על משמעות הביטוי ראה מאמר לפרשת ניצבים וילך "היררכיה, ספירלה והעברת מנהיגות"). בכל מקרה הצבא שעמד מול אברהם היה גדול יותר, איכותי יותר בנשק ובכוח אדם ולמרות זאת אברהם ניצח וזאת בזכות הארגון הנכון של כוחו. הוא הגדיר מטרה ברורה ניצחון מיידי ושחרור השבויים, הבין את מגבלות התנועה והעייפות של אלו שצעדו כל היום מאיזור ים המלח לאיזור נחל דן (כדוגמת הקושי שהיה לצלבנים בקרב בקרני חיטין בו הפסידו לצאלח א-דין את השליטה בארץ ישראל) ובמסע מהיר והחלטי ביצע את הקרב וזכה בכל הקופה.

הגרמנים בתחילת מלחמת העולם השנייה היו בנחיתות כמותית למול הצבא הצרפתי הן בהיקף כ"א, הן בכמות הטנקים והן בנחיתות איכותית. הטנקים הצרפתים היו באיכות גבוהה יותר מאלו הגרמני וברוב דיביזיות השיריון המובילות של הגרמנים היה חלק ניכר מהשיריון לא יותר מאופנועים מהירים ומכוניותעם לוחות שיריון דקים ובכל זאת הצבא הגרמני ניצח ניצחון מוחץ וזאת בשל הארגון הנכון יותר של הצבא – יצירת אגרופי שיריון מהירים למול פיזור הטנקים בדיביזיות החיר הצרפתיות ושימוש בטקטיקה של גישה עקיפה שעקפה את מכשול קו מאז'ינו בהתאם לתורתם של לידל הארט ופולר הבריטיים שאומצה ע"י ראשי השיריון הגרמני. תגידו מה לזה ולעולם העסקים דהיום?

בואו ננתח למשל את עולם הסלולר לפני כחמש שנים – המותג אוראנג' היה מחשק וחזק בהרבה מהמותג סלקום והינה לאחר שרשרת ארוכה של מהלכים שיווקיים,פרסומיים ותפעוליים חכמים מצד סלקום שלא נענו ע"י פרטנר שהייתה עסוקה בטעויות עיסקיות קשות של כניסה לא נכונה לשוק הקווי, זגזוג במדיניות של שביעות רצון לקוח למול רווחיות ונתח לקוח והיום אנו במצב הפוך לחלוטין. לחלופין ניתן להסתכל במהפך העצום שחוללה יונדאי בשוק הרכב בהתאם לסיסמה "המהפכה השקטה". יונדאי בישראל זיהתה כמה דברים: מוצרים – מגוון עצום של רכבים מתאים לפלחים ולתתי פלחים, תמחור גמיש לשוק הליסינג אך גם הצעת ערך כולל טרייד אין אטרקטיבי ומימון טוב לכל קונה. והינה תוך כשנתיים הדיחו את מזדה בכלל ומזדה 3 מטבלת המכירות. אומנם למזדה יש בעיית מוצר קלה הן בעומק היריעה (מזדה 2 למשל מתמודדת מול i10,i20 i25) והן במיושנות מסויימת של הדגמים (הרכבים האחרונים הושקו לפני שנתיים כאשר ביונדאי הושקו כמעט כל הדגמים מחדש בשנתיים האחרונות) אבל הסיבה העיקרית היא חוסר המוכנות בארגון של מזדה למהפך שיכול לקרות. החברה לא ניסתה למכור ישירות לחברות שרצו לקנות ממנה במקום ללכת לליסינג, לא הציעה הסדרי מימון מעניינים ללקוח הפרטי שחשק בה ולא עשתה מעבר לטובתנו הלקוחות ששמנו אותה במקום הראשון. היא נשארה באיזשהו מקום במצב הישן של שוק הרכב. אומנם היבואנית עצמה מובילה ומוסרת הרבה רכבים אך זה גם בזכות אדי המוניטין של העבר ורכבים חדשים מבית פורד ובראשם הפוקוס. אגב העודה שהתנו את ההסכמה בקניית קמור ע"י דלק רכב במכירת המותג הסיני תמוהה בעיניי כי כלמוביל יבואנית יונדאי שהיא היום מובילת קטגוריה מייבאת את מיצובישי, מרצדס וגם מחזיקה ברישיון יבוא סיני.

חשיבה קבוצתית, המבול, מגדל בבל ונוח

ז מרחשווןהתשע"ב

04/11/11

חשיבה קבוצתית, המבול, מגדל בבל ונוח

בפרשת נח מסופר בתחילה על המבול שבא לאחר השחתת האדם ולאחר מכן על פרשת מגדל בבל ועונשם של בוני המגדל שהיה בפירוק אחדותם.

רבותינו דנו רבות בשאלה עבירתם של מי חמורה יותר של דור המבול שעברו על גילוי עריות או של דור בבל שרצו למרוד בה'. נמנו וגמרו שחטאם של דור המבול רב יותר כי לא נחתם דינם אלא על הגזל ועונשם היה כלייה מהעולם ואילו דור בוני המגדל בגלל האחדות שהייתה ביניהם קיבלו עונש קל יחסית של בלבול והפצה ממקום אחד עונש שיש בו גם תועלת.

בפעילותם של דור המבול היה גם סוג של חשיבה קבוצתית. גם אצלם הייתה אחדות מסויימת – אחדו בביצוע מעשים אסורים, אחדות בקידוש יצר המין, אחדות בגזלה ובגניבה ואחדות בכך שלא נשמעו לכל האזהרות שניתנו להם מלמעלה. לפי האגדות כבר מספר דורות לפני נח היה מבול קטן ששטף שליש עולם וכן דורו של נח ראה את נח בונה את התיבה 120 שנה, ונח קצת הסביר להם למה אבל לא קרה כלום ולא חל שינוי בהתנהגותם (מעניין להשוות להנהגות של נח המודרני ואנשי עירו בסרט המשעשע של טום שדיאק). כבר עסקנו בעבר בנושא החשיבה הקבוצתית ואחד התובנות המהותיות שהעלינו בנושא ומגובה גם בתיאוריות הניהול המודרניות היא חשיבות גיוס מתעמתים. היה מצופה מנוח להיות סוג של מתעמת אך כפי שרומז שמו הוא היה נח לבריות ונח לה' אבל לא התעמת עם בני דורו וניסה להביא אותם לשינוי מהותי בדרכי התנהגותם (וזאת לעומת אברהם שלא הסתפק במרד שלו באביו ובנמרוד אלא הגדיל לעשות והקים פונדק להכנסת אורחים שניסה לחולל שינוי מלמטה). מהות זו של נוח קצת סותרת את תחילת חייו כי שמו נקרא נוח מהסיבה "זה ינחמנו ממעשינו ומעצבון ידינו מן האדמה אשר איררה ה'". מפרש רש"י שעד דורו של נח האנשים היו עובדים קשה אבל האדמה הייתה מוציאה קוץ ודרדר מקללתו של אדם הראשון ואילו נח המציא להם את המחרשה וכלי הזריעה וגרם לקללה להיעלם כך שהאנשים המשיכו לעבוד קשה אבל היו פירות למאמציהם אלו (כעין יגעת ומצאת תאמין). בשולי הדברים נעיר שניכוס הטכנולוגיה לנח והאמירה שהתקדמות טכנולוגית שווה סוג של התקדמות דתית/רוחנית עומדת ביסוד חלק ניכר מהאתוס המערבי-פרוטסטנטי והיה מניע ניכר לתמורות הטכנולוגיות העצומות במאה 19 באנגליה ובארה"ב.

נחזור לעניינו אנחנו רואים שבראשית דרכו של נח היה בו צד של מתעמת אך זה היה צד טכני-טכנולוגי הוא חיפש דך נכונה  לעבד את האדמה והצליח בה אך לא היה בו צד מתעמת של היבטים מהותיים בחיים של בני דורו ובלשון הארגון שלנו בדרך שבה הארגון מתנהל חי ונושם בדרך עשיית עסקיו ובטיפולו בעובדיו. המחסור במתעמת יחד עם התפיסה הבסיסית של בני דורו של כוחי ועוצם ידי הביאו לבסוף לידי המבול.

לאחר המבול נוח יוצא מהתיבה והדבר הראשון שהוא עושה הוא נטיעת כרם. גם כאן יש חידוש גדול של "תיעוש" מסויים של תעשיית הכרמים. עד אותו הדור היו נוטעים גפן פה גפן שם ונוח נטע כרם גדול ומרוב התלהבות והסכמת הבריאה איתו עוד באותו היום הכרם פרח, הניב ענבים שנבצרו ונעשה מהם יין ואז נח נפל בחטאו והשתכר מהיין. גם כאן אנחנו יכולים לראותץ מחדש את חדשנותו הטכנולוגית של נח ומאידך את העובדה שמכיוון שבסופו של דבר לא עמל ולא יגע בכרם להוציא ממנו יין נפל בתקלה של השתכרות שהייתה עתידה להביא את צאצאו לוט לידי משכב עם בנותיו.

ומדור המבול נעבור לדור הפלגה – הדור של מגדל בבל. ראשית חשוב לציין שדווקא לסיפור מגדל בבל יש תיעודים מסויימים בארכיאולוגיה בדמותם של מגדלי זיקורת שנבנו ע"י השומרים והבבלים שלאחריהם בתקופה המתוארכת לפי הארכיאולוגיה לפרק זמן דומה לתקופת דור הפלגה לפי סדר עולם. מגדלים אלו היו גבוהים יחסית והגבוהה שבהם התנשא ל 92 מטר כגובהו של בנין בן  25-30 קומות.

בדור זה הייתה כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים וזה היה חטאם הגדול. דווקא האחדות הזו שלאורה הייתה חיובית – לא היה שם גזל וחמס, היו יחסים טובים בין האנשים ועד אבל דווקא אחדות זו הייתה לצנינים בעיני האל והוא החליט לעוקרה מהשורש וללמדאת בני האדם דווקא את חשיבות הגיוון וההתייחסות האישית לכל אחד. כאם דווקא אנו רואים כוחות חיצוניים שפועלים  בכוח כנגד החשיבה הקבוצתית והאחדות המזוייפת ומפיצים אותה בכל רחבי הסהר הפורה ומסופוטמיה מה שיצר למעשה את התרבות כפי שאנו מכירים אותה כיום.

התחדשות יומית -פרשת צו

04/11/11
ז במרחשוון התשע"ב
לאור תחילת שאילת הגשמים היום עידכנתי את המאמר על ההתחדשות היומית ופרשת צו
http://tamirtrabelsy.blogspot.com/2011/08/blog-post_3583.html