יום שני, 14 בנובמבר 2011

פיתוח עובדים וניסיונות אברהם

14/11/11
יז במרחשוון תשע"ב

פיתוח עובדים וניסיונות אברהם
פרשת וירא ממשיכה את הסיפורים על אברהם ומתחילה בהמשך ניסיון המילה מהפרשה הקודמת, פרשת הכנסת האורחים, הברכה על הולדת אברהם, הפיכת סדום ומסיימת בניסיון העקידה הנורא.
העקידה היא למעשה הניסיון העשירי והאחרון שהתנסה בו אברהם כשהראשון הוא ההשלכה לכבשן האש ע"י נמרוד (וזאת לפי ההגדה כשאין לכך תיעוד בפסוקים, הניסיון הראשון המתועד הוא ההליכה מביתו מאור כשדים דרך חרן לארץ ישראל).  נשאלת השאלה מה הצורך ומה החפץ בניסיונות אלו? הרי הקב"ה מכיר את אברהם ויודע בו את יכולותיו ואת מעשיו, כפי שנאמר רק בפרשתנו לפני הפיכת לוט  כשה' מחליט לגלות לאברהם מה הולך לקרות (בראשית יח:יט):
"כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ יְ־הֹוָ־ה לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט לְמַעַן הָבִיא יְ־הֹוָ־ה עַל אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלָיו".
בקליפת אגוז המטרה היא להוציא את הידיעה ואת המחשבות על התכונות המיוחדות מהכוח אל הפועל ולהביא אותם לידי ביטוי בעולם ומימוש אמיתי שלהם בעולותיו של אברהם.
כדי להבין איך זה עובד נבחן את הנהגותיו של אברהם בנושא הכנסת אורחים. ידוע שאברהם החזיק במצוות הכנסת אורחים, פתח פתחים באוהלו ונטה את אוהלו על בדרך הראשית כדי שיגיעו אורחים רבים. באותו היום היה היום השלישי למילת אברהם (בגיל 100 וגם זה ניסיון בפני עצמו) ואברהם היה סוג של חולה. באותה תקופה היו מלים באבני צור והיום השלישי למילה הוא המסוכן ביותר מכיוון שרסיסי האבן שחדרו לעטרה יכולים לגרום דלקת ששיאה מורגש ביום זה. והינה עדיין אברהם יושב ומחכה לאורחים ואז ה' מוציא חמה מנרתיקה ומגביר את חום היום – שגם ככה היה חם – רוב חייו של אברהם בארץ עברו עליו בנדודים בין ב"ש בירת הנגב לאיזור בית אל דרך חברון וירושלים על דרך 60 (כביש האבות) שנוגעת בספר מדבר יהודה. והנה למרות זאת אברהם נשאר ועדיין מחכה האם יגיע אורח. כשמגיעים האורחים (שהם למעשה מלאכים) אברהם מזמין אותם למעט פת לחם ומעט מים:
"יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם וְהִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ: וְאֶקְחָה פַת לֶחֶם וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם אַחַר תַּעֲבֹרוּ ..."
 ובפועל נותן להם הרבה אוכל שאת חלקו הוא מכין בעצמו וחלקו הוא מבקש משרה:
"וַיְמַהֵר אַבְרָהָם הָאֹהֱלָה אֶל שָׂרָה וַיֹּאמֶר מַהֲרִי שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת לוּשִׁי וַעֲשִׂי עֻגוֹת: וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם וַיִּקַּח בֶּן בָּקָר רַךְ וָטוֹב וַיִּתֵּן אֶל הַנַּעַר וַיְמַהֵר לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ"
ועל זה כבר נאמר אומר מעט ועושה הרבה וזאת בניגוד לעפרון שמכר לאברהם את מערת המכפלה לקבורת שרה והציע אותה בחינם ובסוף מחר אותה בהרבה כסף.
נשים לב שעל המים לא נאמר שאברהם נתן להם הרבה אלא בהתאם למה שהבטיח להם וההסבר לכך הוא גם מלמד על מידתו של אברהם שלא להכביד יתר על המידה על אחרים. את המים היו שואבים באותה תקופה מבורות ומבארות ומי שהיה עושה זאת אלו המשרתים (הגר), אברהם לא רצה להטריח אותם יתר על המידה ולתת להם משימה לא סבירה לתנאי המצב ולכן צמצם בנושא זה. כעניין זה מסופר על רבי לוי יצחק מברדיצ'ב שהתארח בקהילה מסויימת וכל הקהל ציפה לראות בהידוריו בנטילת ידיים וראו שנוטל בצמצום והסביר להם שבביתו נוטל בהידור רב כי הוא שואב ואילו כאן ששואבת המשרתת הוא חס עליה מה גם שאם הוא ייטול בהידור כל הקהל ייטול בהידור וממילא נמצאנו מתכבדים בקלונם של אחרים ומקילים מאוד ב"ואהבת לרעך כמוך".
גם מדרכו של אברהם בניסיון זה ניתן ללמוד הרבה לקחים לגבי דרך ניהול עובדים מתי להקשות ומתי להקל, איך להביא לידי ביצועים ולא לקריסה טוטלית ועוד. אבל בעיקר אנחנו רואים שדרך ההתמודדות עם הניסיון יצאה דרכו של אברהם לאוויר העולם והתבטאה במציאות החומרית והשפיעה עליו, על האורחים, על בני ביתו ולמעשה גרמה לכך שהנהגה זו נשארה חקוקה בליבו גם מחוץ לשעת הניסיון וממנו למדו בני ביתו. ההוכחה הטובה לכך היא שכשהמלאכים מגיעים לסדום לוט מארח אותם על אף האיזור ועל אף הפחד מאנשי לוט וזאת מכיוון שכך למד מאברהם, אומנם לימודו לא היה שלם והיה קצת מעוות אבל לא נרחיב בזה.
בכל אופן הוצאה הזאת מהכוח אל הפועל היא הסיבה לניסיון. ניסיון זה מלשון נס לא במשמעות דגל אלא במשמעות רוממות הניסיון מרים את האדם ומפתח אותו ומכאן הדרך הנכונה לפיתוח עובדים. כאשר מאתרים פוטנציאל וכישרון צריך להציב בפניהם ניסיון שיוציא את זה לפועל ויאפשר להם להתפתח. הניסיון צריך להיות כזה שהם יכולים לעמוד בו ולא כזה שיכשיל אותם מצד אחד או שיחליק אותה מצד שני. ובנקודה זאת ארצה להרחיב טיפה.
יש נטייה אצל מנהלים נוקשים לתת מטלות וניסיונות קשים מאוד כאלה שהסיכוי להצליח בהם הוא נמוך מאוד, בטח בשלב הנוכחי שהעובד נמצא בו, מתוך מחשבה שמה שלא הורג מחשל ואם הוא יצליח אזיי ראוי להיות הקרם דלה קרם. זה אוליי נכון אבל המחיר גבוהה מדי, לתת למ"כ משימות של מח"ט ולצפות שיצליח בהם זה בד"כ מתכון לכישלון טוטלי ולמצב שבו המ"כ יפסיק להאמין בעצמו ואפילו את ביצועי המ"כ בקושי יצליח לעשות.
קיימת גם תופעה שנייה וחמורה אף יותר כזאת שמסמנת את הכוכבים ונותנת להם משימות קלות לביצוע כאלו שלא שמות שום אתגר ושום מהות של התפתחות כך שלמ"כ מצטיין נותנים משימות שגם מ"כ בינוני יכול לעמוד בהם עם קצת מאמץ במקום לתת לו משימות של מ"מ או אף של מ"פ מתחיל (בצבא הגרמני שניצח את צרפת ב 1870 היה מקובל לתת לקצינים בתרגילים לתרגל שתי רמות מעליהם על מנת לפתח את יכולת החשיבה וההבנה הגבוהים של שד הקרב).
הדרך הנכונה היא זאת שננקטת כלפי אברהם. לתת לו ניסיונות שהם כאלו שניתן לעמוד בהם מצד אחד אך זה מצריך קושי, יש בזה עמל וההצלחה מדברת בעד עצמה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה