22 ביוני
2012
ב בתמוז התשע"ב
מודיעין
עיסקי ופרשת המרגלים
לעיתים קרובות כשמדברים על לקוחות על מודיעים עיסקי כחלק מהפעילות
השוטפת של העסק מקבלים מגוון רב של התייחסויות שליליות:
אמירות של אני יודע הכל למול לא מעניין אותי מה המתחרים עושים.
אמירות של מה זה כבר ייתן לי כמה כבר נוכל לאסוף ובייחוד תחושה שזה
"לא נעים" מלוכלך ויכול לגרום לנו לעבור על החוק.
ננסה קצת לעמוד על נושאים אלו דרך פרשת המרגלים שבראש פרשת שלח לך
אותה קראנו בשבת שעברה.
ראשית הפרשה מתחילה באמירת ה' למשה "שלח לך" ומפרק
רש"י "לרצונך" דהיינו ה' אומר למשה אני לא צריך את הפעילות של
המרגלים כי אני יודע הכל אבל אתה צריך ולכן אם תרצה תשלח. אז אכן אדון הכל לא צריך
את זה אבל אנחנו בני התמותה רצוי שיהיה לנו מושג מה קורה אצל המתחרים שלנו. לכאורה
משה גם היה יכול לא לשלוח את המרגלים ולומר מה אכפת לי לעזאזל מכל מי שיושב בארץ –
יש לנו הבטחה, ראינו ניסים ונפלאות ביציאת מצרים, ברור שזה ימשיך בוא ניכנס לארץ.
אבל משה לא אומר זאת הוא שולח את המרגלים ומבקש מהם בפירוש לדעת מה קורה בצד השני
כשעיקר השאלות שהוא שואל אותם הן בצד הצבאי/מדיני – "וְאֶת-הָעָם, הַיֹּשֵׁב עָלֶיהָ--הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה, הַמְעַט
הוּא אִם-רָב: וּמָה הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-הוּא יֹשֵׁב בָּהּ--הֲטוֹבָה הִוא,
אִם-רָעָה; וּמָה הֶעָרִים, אֲשֶׁר-הוּא יוֹשֵׁב בָּהֵנָּה--הַבְּמַחֲנִים, אִם
בְּמִבְצָרִים: וּמָה הָאָרֶץ הַשְּׁמֵנָה הִוא אִם-רָזָה, הֲיֵשׁ-בָּהּ עֵץ
אִם-אַיִן, וְהִתְחַזַּקְתֶּם, וּלְקַחְתֶּם מִפְּרִי הָאָרֶץ"
נשים לב שמשה שולח 12 מרגלים. לכאורה נשאלת השאלה למה לשלוח 12 איש יש
הרי סיכוי רב שיתגלו? אלא הכמות עושה את האיכות. אם נתבונן נראה שעיקר הבקשות של
משה הם דברם שניתן לראות "ממקורות גלויים" מסתובבים, מדברים, מסתכלים,
מנתחים וכך מבינים מה קורה בצד השני והכל לא במירדפים בלילות אפלים או במסיבות
קוקטייל נוצצות סטייל ג'מס בונד אלא מהקשבה סבלנית. יש סיפור ידוע על המידע
שהגרמנים הצליחו לאסוף לפני מלחמת העולם
השנייה על הצבא הסובייטי. הסיפור הוא שהגרמנים ניתחו לעומק את כל העיתונות
הסובייטית (ונזכור מדובר במשטר עם צנזורה קשה מאוד) ניתחו את כל הידיעות על ימי
ספורט צבאיים, תחרויות, מינוי מפקדים ועוד ועוד וכך לאחר מספר שנים הצליחו לייצר
תמונה די ברורה של סדר הכוחות ומפקדיו שעומדים מולם. אם נשווה את זה לימינו אז המידע
הגלוי רק גדל: עיתונות, אתרי אינטרנט, מידע מדוחות כספיים, מידע זמין ברשתות
החברתיות למיניהן ולסוגיהן, כתבות מקצועיות בעיתונות המקצועית (כזכור התוכן הוא
המלך השיווקי החדש אך מסתבר שיש לו גם מערומים), מוקדי שירות, מוקדים טכניים,
תחקור נכון של אנשי המכירה ועוד ועוד והכל זמין וחוקי.
אם נשים לב בשלב הדיווח המחלוקת האמיתית בין כלב ויהושוע למרגלים היא
מחלוקת על הפרשנות ולא על העובדות. שני הצדדים מכירים בעובדות אך הפרשנות של כל צד
שונה לחלוטין. נושא זה הוא אחד הלקחים להפרדה הנדרשת בין האיסוף, הניתוח וההערכה
שכל שלב צריך להתבצע ע"י גורמים שונים ובשיטות שונות.
ואם כבר הגענו לשלב הדיווח
ולחטא המרגלים נשאלת השאלה מה ראו אותם עשרת המנהיגים להמליץ לעם לא להיכנס לארץ?
ובכן טענתם הייתה שבמדבר יש הנהגה ניסית – מן ושלו, עמוד אש ועוד ענן, כיבוס בגדים
ויישור דרכים ע"י הענן ועוד ועוד. ואילו כאשר ייכנסו לארץ ישראל כל ההנהגה
הניסית תיעלם והם יצטרכו כל הזמן להתאמץ ולעבוד ולא יוכלו ללמוד תורה. טעותם הייתה
בכך שאת התורה ניתן לקיים רק כאשר פועלים ועובדים בעולם הזה. וביתר עומק מפורש
בזוהר שהמרגלים פחדו שמשה יחליף אותם מייד לאחר הכניסה לארץ ולכן ביצעו את החטא.
הסיבה למחשבתם הייתה שהם הבינו שלכל שלב בהנהגה צריך סוג מנהיג אחר לשלב הניסי
מנהיג מסוג אחד ולשלב הארצי מנהיג מסוג אחר הדבר דומה בדיוק למשנתו של אדיג'ס בדבר
מחזור החיים הארגוני וההתאמה של כל מנהיג לשלב הנכון.
נהוג שבפרשה זו מפטירין בנביא בפרשת ריגול יריחו שיהושוע שלח שני
מרגלים. ונשאלת השאלה למה שלח? האם לא היה בטוח בניצחון.? האם לא פחד שוב מחטא
דומה? ובכן נשים לב ששלח רק שניים – כדי שההשפעה של הלחץ החברתי תהיה קטנה, הוא
שלח את כלב – שכבר נוסה פעם אחת וניצח – ואת פנחס – שקנאתו לה' ידועה והוא אליהו
שלעתיד לבוא יבשר הגאולה ולכן יהושוע לא חשש כלל וחשב שתפקידו כמנהיג להשתמש בכל
הכלים שעומדים לרשותו כדי לנצח.
הפטרה זו תמיד מעלה זכרונות אצל רבים לגבי תפקידה של רחב בחיי הכלכלה
של העיר יריחו – לדעתי זה רק קצת משעשע מה שיותר חשוב הוא שבסוף היא נישאה ליהושוע
והעמידה צאצאים שהיו נביאים ללמדך שכל שיטת הנישואים שבודקים בציציות – לא הכי
נכונה..
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה