בהעלותך ולימוד מאהרון

בהעלותך ולימוד מאהרון

כח  אייר התשע"א

01/06/11

בהעלותך ולימוד מאהרון

פרשת בהעלותך פותחת בציווי לאהרון על הדלקת הנרות ובפסוק ג נאמר:

". וַיַּעַשׂ כֵּן אַהֲרֹן אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה הֶעֱלָה נֵרֹתֶיהָ כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְ־הֹוָ־ה אֶת מֹשֶׁה:"

ומפרש רש"י על אתר "להגיד שבחו של אהרון שלא שינה". לרש"י היה קשה מדוע אומרת התורה "ויעש כן אהרון" הרי זה פשוט וכי יעלה על דעתך שאהרון ישנה ? ומתרץ רש"י להגיד שבחו של אהרון שלא שינה. ידועה קושיית כל המפרשים על תירוץ זה, שהרי סוף סוף מה תירץ רש"י מה שבח מיוחד יש לאהרון שלא שינה?

מפרשים רבים דשו בסוגייה זו וננסה לסקור חלק מהם תוך ניתוח פרשנותם והשלכת המשמעות הפרשנית לדורנו:

בעל שפתי חכמים מסביר "מכל מקום דבר גדול הוא זה שהפסוק מעיד על צדקותו" דהיינו נכון שהיה ברור לנו גם ללא הפסוק שאהרון עשה כפי שציווה אותו ה' אבל למרות זאת התעקש הכתוב להדגיש זאת ולציין זאת עבורנו. מכאן לקח גדול הן בחינוך ילדים והן בהערכת עובדים. יש לנו נטייה טבעית שעובד בינוני אם עושה משהו טוב מייד אנחנו משבחים ומקלסים אותו, לעומת זאת עובד מצטיין שומע הרבה פחות דברי שבח והערכה כי פשוט רגילים לטוב שלו ולהיפך אם פעם אחת מועד קצת מייד מקבל כל מיני הקנטות ותוכחות. ולפי פירוש השפתי חכמים אנחנו צריכים לנהוג אחרת לחלוטין, לא לשכוח להלל ולשבח את העובד המצטיין גם כאשר הוא עושה דברים שמראש נראים לנו רגילים עבורו כי למעשה עלינו לזכור שהם לא כל כך רגילים בהסתכלות הכללית ואם לא נשבח אותו נתחיל ליצור אצלו מרירות כבושה.

הרמב"ן מפרש "לומר שהוא היה המדליק אותן כל ימיו ואע"פ שהמצווה כשרה בבניו". דהיינו אהרון החליט לקיים את מצוות הדלקת הנרות בעצמו כל ימיו ולא לתת לבניו להדליק ולכן פעולה זו קרויה על שמו. אהרון כידוע היה כהן גדול ומנהיג אהוב ולמרות זאת לא בחל בביצוע "עבודה שחורה" של העלאת הנרות. יש לזכור שמדובר במשימה לא פשוטה: ניקוי הכוסות, מריטת פתילות שרופות, מילוי בשמן ועוד ועוד ולמרות זאת בוחר אהרון לבצע אותם. אהרון בעיני מסמל מנהל שלמרות גדולתו לא מפחד לנהל דרך הרגליים - דרך זה שהוא עושה דברים גם בעצמו כדי לדעת ולזכור איך זה להיות שם אבל מצד שני תמיד זוכר את מעמדו כמנהיג. תכונה זו של מנהלים ומנהיגים מוצלחים מוכרת ע"י חוקרים רבים[1] כאבן פינה בהצלחתם של הרבה ארגונים ובפרט ארגונים בהיקף בינוני וקטן לפרוץ לקידמת הבמה העיסקית. בדרך דומה פירש רבי מאיר מפרימישלאן: שגם לאחר שקיבל אהרון את הכבוד ונכנס לתוך המשכן לעשות את עבודת ה', הוא עדיין המשיך להיות אותו אהרון שהיה קרוב לציבור,שהיה איכפתי לצרכי העם ושהקדיש את זמנו לעשיית שלום ועשיית טוב, בלי לתפוס מעצמו. להגיד שבחו של אהרון שלא שינה את עצמו, למרות הדרגה הגדולה שהגיע אליה.

מפרש בעל שפת אמת במאמר לשנה תרל"ה :"יש לפרש כי עשה מעשה המצווה כל ימי חייו בכוונה ורצון אחד כי דרך כל אדם שבהתחלה מתעורר לטוב אחר כך נשכח ממנו וצריך לחפש התעוררות באופן אחר תמיד. והאמת כי ההתפעלות הראשון הוא המובחר לזאת נאמר על אהרון שלא שינה ומימלא בא לו תמיד השגות חדשות". תופעת הראשוניות היא ידועה בפסיכולוגיה ומשתרעת על מחוזות רבים. החל מזכירת המועמדים הראשונים בתחרויות ובגיוסים, דרך הכנת מתכונים (הרבה שפים אומרים בפעם הראשונה שהכנתי יצא לי הכי טוב) וכלה בהקמה ותפעול של מערך ארגוני חדש. בהתחלה האדם עושה זאת בשמחה ובכיף אבל לאט לאט הוא נשחק, אין לו כח אין לו התפעלות ותענוג מזה וסופו גם שטועה. בעולם החברות ידועים שני סוגי מנהלים: היזם והמתפעל. היזם עניינו ביצירה והקמה של מיזמים חדשים הוא מרים אותם גורם להם לעבוד טוב ועובר הלאה. המתפעל הוא אחד שמקבל את הארגון לאחר הייזום ולאחר שהארגון כבר עובד ומתפעל אותו באופן אפור וחדגוני ללא התלהבות. אהרון מציג לנו דגם אחר של עשייה דגם של מנהל שהוא גם יזם – עושה את הדברים בפעם הראשונה בהנאה וגם מתפעל לאורך זמן. ומחדש לנו הבעל שפת אמת שדווקא בגלל שבשלב הייזום אהרון התפעל מההדלקה הוא הצליח לשמור על התפעלות זאת לאורך זמן ותחושת ההתחדשות וההנאה לא פגה.

וכן שמעתי עוד שני פירושים שאינני זוכר מקורם (אשמח אם מי מהקוראים יוכל להפנות אותי). האחד שכשעושים משהו בפעם ראשונה מאוד מתאמצים לא לטעות ולעשות בדיוק לפי הספר, לא ללכלך את המנורה ואת הרצפה, לעלות בכביש בצורה הנכונה, ליישר את הפתילות בזוויות הנכונות לעבר הנר המרכזי, להקפיד בהטבה ובהעלאה ועוד ועוד.  אבל לאורך השנים הדיוק, ההקפדה והיסודיות נשחקים ומתחילים לעגל פינות להקטין את ההידורים ולהישאר רק עם עיקר המצווה ואז לנגוס גם בזה וכד'. אהרון מייצג את האדם שעושה את הדברים לאורך זמן באותה רמת קפדנות ורצינות, באותה יסודיות והתמדה כפי שבפעם הראשונה עשה אותם.

פירוש שני גורס הפוך בפעם הראשונה יש הרבה התרגשות, הרבה תשוקה לעשייה ולכן ייתכן ולא תהיה הקפדה על הניקיון, יהיה לכלוך, סדר דברים לא מדוייק עד הסוף, לא  נקפיד בהידורים כי רוצים כבר להדליק וכד'. אומר הכתוב שלא כך הוא. אהרון גם בפעם הראשונה התגבר על התרגשותו, התגבר על דחפיו לעשות את המצווה מהר ועשה אותה לאט וביסודיות לפי הספר. עקב אחר הבד"ח שלב שלב ולא סטה מתרשים הזרימה כמלוא הנימה. וכמובן שלאורך זמן גם שמר על מעלה זו. לפי פירוש זה אהרון מייצג את האדם שעושה דברים בפעם הראשונה באותה מתינות ויסודיות כמו לאורך זמן.

ניתן לומר שכל הפירושים שהאירו רבותינו יורדים לנקודה אחת ולשורש אחד שהוא שורש ההצטיינות והציות. עלפניו נראים שתי תכונות אלו כהפוכות. כולנו מכירים את המצטיינים שחושבים שהם מעל החוק ויכולים לעשות מה שרוצים ובא אהרון ומלמד אותנו שלא כך הוא. גם אם אתה מנהיג גדול ומצטיין בכל מעשיך ואורחותיך אתה עדיין יכול וחייב להצטיין בציות.