11 במאי 2012
יט באייר התשע"ב
לג בעומר
אתמול חגגנו את ל"ג בעומר שהינו למעשה היום בו מסתיימים מינהגי
האבלות ומתחילה החזרה למהות של ספירת העומר
ימי שמחה והכנה ליום מתן תורה (חג השבועות) ולהקרבת מנחה חדשה מתבואת החדשה
שהייתה נהוגה בזמן שבית המקדש היה קיים. ימי הספירה מפרידים בין ח ג הפסח שביום
הראשון שלו היו מקריבים מנחה משעורים חדשות(שהם מאכל בהמה) לחג השבועות בו הקריבו
מנחה מחיטים חדשות (שהם מאכל אדם).
את מצוות ההקרבה של המנחה שנקראת עומר למדנו בפרשת אמור משבת שעברה
ויקרא פרק כג:
" ידבר
יהוה, אל-משה לאמור. י דבר אל-בני ישראל, ואמרת אליהם,
כי-תבואו אל-הארץ אשר אני נותן לכם, וקצרתם את-קצירה--והבאתם את-עומר ראשית
קצירכם, אל-הכוהן. יא והניף את-העומר לפני יהוה,
לרצונכם; ממוחרת, השבת, יניפנו, הכוהן. יבועשיתם, ביום הניפכם את-העומר, כבש
תמים בן-שנתו לעולה, ליהוה. יג ומנחתו שני עשרונים סולת בלולה
בשמן, אישה ליהוה--ריח ניחוח; ונסכו יין, רביעית ההין. יד ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו, עד-עצם
היום הזה--עד הביאכם, את-קרבן אלוהיכם: חוקת עולם לדורותיכם, בכול
מושבותיכם. {ס}
טו וספרתם לכם, ממוחרת השבת, מיום הביאכם,
את-עומר התנופה: שבע שבתות, תמימות תהיינה. טז עד ממוחרת השבת השביעית, תספרו
חמישים יום; והקרבתם מנחה חדשה, ליהוה. יז ממושבותיכם תביאו לחם תנופה, שתיים
שני עשרונים--סולת תהיינה, חמץ תיאפינה: ביכורים, ליהוה. יח והקרבתם על-הלחם, שבעת כבשים תמימים בני
שנה, ופר בן-בקר אחד, ואילים שניים: יהיו עולה, ליהוה, ומנחתם ונסכיהם, אישה
ריח-ניחוח ליהוה. יט ועשיתם שעיר-עיזים אחד, לחטאת;
ושני כבשים בני שנה, לזבח שלמים. כ והניף הכוהן אותם על לחם הביכורים
תנופה, לפני יהוה, על-שני, כבשים; קודש יהיו ליהוה, לכוהן. כא וקראתם בעצם היום הזה, מקרא-קודש
יהיה לכם--כל-מלאכת עבודה, לא תעשו: חוקת עולם בכל-מושבותיכם, לדורותיכם. כב ובקוצרכם את-קציר ארצכם, לא-תכלה פאת שדך
בקוצרך, ולקט קצירך, לא תלקט; לעני ולגר תעזוב אותם, אני יהוה אלוהיכם"
ומפרש בעל המשך חכמה לפסוק י:
"העניין מורה כי רצון ה' שלא יתגשמו בני ישראל בעבודת הקרקע ונתן
להם הבורא מצוות הרבה בכל פועל בכל מצעד לייחד כל ענייני בני אדם אל
ה'...וקודש הוא לעניינים אשר בהן יושרש
החמלה והחסד אשר הן הן המגיעות את הישראלי לאושר השלמות".
דהיינו שכל המצוות הקשורות בקרקע ניתנו לנו כדי שנרומם את עבודת האדמה
ויושרש בליבנו נושא החסד לזולת.
בספירת העומר ישנם 49 ימים כמיניין לב טוב ואומרים שמיום לג בעומר
מתחיל הטוב. כפי שציינתי בעבר כל ימי הספירה היו ימי שמחה והתעלות שהפכו לימי אבל
בגלל מאורעות קשים שאירעו לעמינו.
יום ל"ג בעומר חל ביום הוד שבהוד. נזכור שמידת ההוד מסמלת את
אהרון הכהן שהיה "אוהב שלום, רודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה"
ע"י שהוא היה אוהב שלום הבריות היו מתקרבות מעצמן לתורה.
ביום זה פסקו תלמידי רבי עקיבא מלמות וניפטר רבי שמעון בר יוחאי רבי שמעון
בר יוחאי הוא מייסד שיטת הסוד, האדם שהלך עם האמת שלו עד הסוף ולכן נאלץ להתחבר
במערה, האדם שכשיצא מהמערה וראה שיש אנשים שעובדים ולא לומדים נתן בהם עיניו
ונשרפו והאדם שאחראי לאמירה "נשים דעתן קלה" שלעיתים קרובות נתפסים בה
כדי להדיר נשים מלימוד ומהבנה. אם נתייחס לנקודה האחרונה ראוי לזכור שהוא אמר זאת
ביחס לסיבה מדוע לא יגלה לאשתו את מקום מחבואו כי חשש שהרומאים ילחצו עליה ותגלה
להם, לא נראה לי משכאן ניתן להסיק משהו....
אם נתייחס לנושא לימוד התורה אציין סוגיה מעניינת במסכת ברכות:
" תנו רבנן: ואספת דגנך, - מה תלמוד לומר - לפי שנאמר: (יהושע
א') לא ימוש ספר התורה הזה מפיך, יכול דברים ככתבן? תלמוד
לומר: ואספת דגנך - הנהג בהן מנהג
דרך ארץ, דברי
רבי ישמעאל;
רבי
שמעון בן יוחי אומר: אפשר אדם חורש בשעת חרישה, וזורע בשעת זריעה, וקוצר בשעת
קצירה, ודש בשעת דישה, וזורה בשעת הרוח, תורה מה תהא עליה?
אלא:
בזמן שישראל עושין רצונו של מקום - מלאכתן נעשית על ידי
אחרים, שנאמר: (ישעיהו ס"א) ועמדו זרים ורעו צאנכם וגו'. ובזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום - מלאכתן נעשית על ידי
עצמן, שנאמר: (דברים י"א) ואספת דגנך; ולא עוד, אלא שמלאכת אחרים נעשית על
ידן, שנאמר: (דברים כ"ח) ועבדת את אויבך וגו'. אמר אביי: הרבה עשו כרבי ישמעאל - ועלתה בידן, כרבי
שמעון בן יוחי - ולא עלתה בידן."
למעשה מאמר זה הוא שורש המחלוקת בין יושבי בית המדרש לאנשי תורה
ועבודה. רבי ישמעאל אומר צריך לעשות גם מזה וגם מזה ואילו רשב"י אומר רק
לימוד תורה. בא אביי שהיה תלמיד חכם גדול בעצמו ומכריע לרבים כשיטת רבי ישעאל. יש
לשים לב שבנוסחים רבים בגמרא הנושא הוא "רבנן עשו כרבי ישמעאל ועלתה
בידם" דהיינו שמשמעות ההכרעה של אביי היא לא להמון העם אלא גם לתלמידי חכמים
שצריכים להיות מסוגלים לשלב בין הדברים.
אם נסתכל בעומק הדברים נראה שבכל השנה אנו נוהגים כרבי ישמעאל וכבר
פלוגתו רבי עקיבא אבל פעם בשנה אנו מקדישים יום לדעה של רשב"י כדי להבין את
גודל וחשיבות הלימוד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה