חיכוך ארגוני

נשוא קורבנות וחיכוך ארגוני

ד סיוון התשע"א

06/06/11

נשוא הקורבנות והחיכוך הארגוני

פרשת נשוא שהיא הארוכה ביותר עוסקת בחלקים ניכרים ממנה בקורבנות שהביאו הנשיאים. בתחילה מונה בפרטי פרטים כל קורבן וקורבן שהביא כל נשיא ולאחר מכן מונה ומסכמת את סך הקורבנות כולם.

ידועה קושיית הפרשנים כולם מדוע התורה שחסה על כל מילה והררי הלכות בה תלויים בשערה רואה לנכון להביא את הקורבנות בכזה פירוט גם בפרט של כל אחד וגם בכלל.

באופן עקרוני תשובות הפרשנים זהות. כל נשיא התכוון למשהו אחר בקורבנות שהביא ועל מנת לתת כבוד והערכה לכולם ולהביא לשלום ביניהם ושלא ירגיש האחד מעל לחברו (כלשונות של בעל הכלי יקר) נכתבו כולם בפירוט. לא נעסוק כאן שמשמעויות הנסתרות של כל שבט ושבט ניתן לעיין בשלל המפרשים בנושא זה.

ננסה דווקא להאיר זווית אחרת שנלמדת מכך והיא זווית החיכוך בין בעלי תפקידים בחברה. בכל חברה יש שלל סמנכ"לים לתפקידים שונים האחראים כל אחד בתחומו (שיווק, תפעול, מכירות, פיתוח עיסקי, אסטרטגיה, מערכות מידע, כספים, פיתוח,ועוד שלל תארים) למקסום ביצועי הפירמה. ידוע שיש מתחים רבים בין היחידות הארגוניות השונות ובין הסמנכ"לים לבין עצמם על רקע התפקוד היומיומי שלהם. המתח הכי מוכר הוא בין השיווק/מכירות לתפעול/מ"א. מצד אחד המכירות מוכרים מוצרים בכמויות/מגוון (בעיקר בחברות תעשייתיות) או בביצועים (בעיקר בחברות טכנולוגיות) שנראות בעיני התפעול כבלתי אפשריות ומצד שני התפעול יש לו דרישות למעט מגוון וביצועים נמוכים כדי להוריד את העלויות. בארגונים רבים החיכוך הזה הולך לאחד לשני כיוונים. או שמנסים להשקיט אותו ולהחליק אותו עד כדי הכפפת התפעול לשיווק או לחלופין שהוא מתעצם עד כדי איום על הביצועים העיסקיים של החברה.

למעשה ניתן לראות מהתנהלות הנשיאים מספר לקחים רלבנטיים ביותר:

האחד – להתכוונן למטה הסופית – כל נשיא כיוון למטרה של שמחה בהקמת המשכן והקרבת קורבנות מעולים. משכך יצא שכל נשיא הביא בדיוק אותו הדבר והתורה כתבה זאת כדי לפרסם את הסוד. אותו הדבר בארגון עיסקי גדול. אם כל מנהל יבין שמטרתו ומטרת חבריו זהות (רווחיות העסק) אזי ממילא ההסתכלות על כל מעישה של מהל אחר תהיה בעיניים אלו ולא בעיניים של היכן הוא פוגע לי בטריטוריה. יתר על כן בסיטואציה כזו החיכוך שהוא בלתי נמנע ויש לו היבטים חיוביים יקבל סוג של "סיכה" טיבעית שתבליט את יתרונותיו ותמעיט את כשליו.

השני שיתוף פעולה – ראוי לזכור לפני הקורבנות מתוארת מתנת הנשיאים שנתנו במשותף -

עגלות הצב. הלקח הזה של עבודה משותפת הוא מהותי בימינו. כמעט בכל ארגון גדול יש עשרות אם לא מאות פרוייקטי ענק ודווקא עבודה ופעילות משותפת עליהם יביאו להצלחה טובה יותר.