17/12/11
כא כסליו התשע"ב
וישלח
יעקב תכנון ואלתור
פרשת וישלח מתחילה בסיפור המפגש בין יעקב לעשיו. סיפור הפגישה שמובא
ע"י התורה כולל את מכלול ההכנות המדוקדקות שעושה יעקב כהכנה לפגישה, ואנו
נסקור אותם:
שליחים ראשונים לצורך הבנת מצב הרח של עשיו. מעין מרגלי ראשונים שהעבירו לעשיו גם
מסרי פיוס ("כה תאמרון לאדוני לעשיו") וגם מסרי חוזק והצלחה ("עם
לבן גרתי...ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה").
חציית העם לשני מחנות כך שאם יוכה המחנה האחד יישאר השני לפליטה.
תפילה לקב"ה שיצילו אותו מעשיו וימלא את הבטחתו.
שליחים שניים הכוללים מתנות רבות ויקרות (על משמעותם המתמטית עמדנו במאמר הקודם).
שליחים אלו גם נערכו בצורה כזאת שעוצמתם הדרמטית של המתנות על עיני הרואה תהיה גדולה
ותיצור אפקט דרמטי משמעותי.
מעבר הנחל וזאת כדי למצוא עצמו על הגדה השנייה מקום בו יכולת פריסת הכוחות של
עשיו תהיה מינימלית. במהלך המעבר המתוכנן נאלץ יעקב לאלתר פעמיים פעם אחת כשחזר
לקחת את הפכים הקטנים שנשארו לו בצד השני ובפעם השנייה בפגישתו עם האיש – שרו של
עשיו ומלחמתו עימו.
הצבת המשפחה לקבלת פני עשיו בצורה כזאת שהנשים היו לפני הילדים (שבאותה עת היה
הבכור שבהם נער בשיא כוחו) לצורך יצית
רחמים אצל עשיו.
בכלל כוחו של יעקב כמתכנן עובר כחוט השני לאורך כל הפרשיות ותכונה זו
למד מאימו. החל מקניית הבכורה, דרך לקיחת הב\רכות, התחברות ללבן ושמירה על צאנו,
העבודה בשתי הנשים והשיא כמובן העיסקה שעשה עם לבן לתשלום השכר בצאן בעל צורה
משונה וזאת מכיוון שהייתה לו הבנה בסיסית בחוקי התורשה (כפי שהיה לרבים מהחקלאים המוצלחים
הקדומים).
אבל יעקב היה גם בעל כושר אלתור טוב מאוד לאורך קורותיו. בהמשך המפגש כשכעשיו מציע ליעקב ללכת יחד עונה
לו יעקב תשובה שברור שהיא שלופה מהמותן כדי להצדיק את ההליכה בנפרד :" יַעֲבָר נָא אֲדֹנִי לִפְנֵי עַבְדּוֹ וַאֲנִי אֶתְנָהֲלָה
לְאִטִּי לְרֶגֶל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר לְפָנַי וּלְרֶגֶל הַיְלָדִים עַד אֲשֶׁר
אָבֹא אֶל אֲדֹנִי שֵׂעִירָה".
גם בהמשך לאחר מעשה דינה וחיסול כל העיר שכם ע"י שני בניו שמעון
ולוי יעקב מאלתר ועושה זאת פעמיים.פעם אחת בהיערכות למלחמה שנאספו עליו אנשה איזור
וניצחון בה עד אשר "וַיְהִי חִתַּת אֱ־לֹהִים עַל הֶעָרִים אֲשֶׁר
סְבִיבֹתֵיהֶם וְלֹא רָדְפוּ אַחֲרֵי בְּנֵי יַעֲקֹב" ובפעם
השנייה במסע מזורז לבית אל לצורך היטהרות מאלוהי הנכר ולצורך הקרבת קורבן.
תכונות אלו של אלתור ושל תכנון נחשבות ברגיל ככאלו שסותרות זו את זו
אולם יעקב מציג לנו כאן יכולת גבוהה בשתי התכונות כתכונות שנובעות אחת מתוך
השנייה. תכנון טוב מאפשר לאלתר היטב. לשם דוגמא ניקח דווקא את מלחמות ישראל.
צה"ל ידוע ומפורסם כצבא מאלתר אבל דווקא הקרבות הכי טובים והכי מפורסמים שלו
היו קרבות מתוכננים. אריק שרון שהקים את 101 והצנחנים אלופי האלתור אחראי ע על אחד
מקרבות היבשה הכי מתוכננים – הקרב האוגדתי המשולב לכיבוש מתחמי אום כתף-אבו עגיילא
במלחמת ששת הימים קרב שנלמד כקרב מופת ברבים מבתי הספר הצבאיים בעולם. בעבר בשני
נמצא הצבר הגרמני שבתקופת הזוהר שלו מכיבוש צרפת ב 1870 למלחמת העולם השנייה נחשב
לצבא מתוכנן ומסודר עד אין קץ. כזה שמרגע שהופעלה תוכנית הגיוס של ערב מלחמת העולם
הראשון כל רכבת הגיע על הדקה ליעדה החל מהגבול המערבי מול צרפת וכלה במזרחי מול
רוסיה. אבל גם צבא זה יצר בתוכו יכולת אלתור מובנית ברמת הפיקוד הטקטי והאסטרטגי
כחלק מתוכניות הלחימה שלו. ראינו איפוא שגם בצבאות המודרניים האידיאל הינו סוג של
יכולת של שילוב וביצוע ברמה גבוהה הן של תכנון והן של אילתור.
אך חשיבות התכנון והאלתור חורגת בהרבה מעבר לשדה הקרב אל החיים
האישיים והעסקיים. בחיים העיסקיים בד"כ נושא התכנון הינו שם נרדף לתפעול
מצטיין ואילו נושא האלתור הינו שם נרדף לשיווק ומכירות. אולם מזה זמן רב שהחברות
הגדולות מבצעות תהליכי תכנון אסטרטגי ושיווקי עמוקים ומשמעותיים כאלה לשנה קדימה –
שיווקי ולשלוש שנים קדימה –אסטרטגי. הבעייה בתוכניות אלו היא לא רק קצב השינוי
המהיר יותר של דורנו ודברים מופלאים שקורים כגון המחאות של השנה האחרונה אלא שתכנון
ארוך טווח שכזה ומעקב ביצוע דקדקני אחריו מעקר אותך מכל יכולת להגיב למצבים משתנים
בשטח.
המענה לכך הוא ראשית בהבנה ובהפנמה שצריך גם תכנון וגם אלתור אבל יותר
מכך ביצירת יכולת ארוגנית לאלתר. היכולת הארגונית משמעה קודם כל הקצאת תקציב מתאים
שיהיה לא מתוכנן (בחברות גדולות בהם תקציבי השיווק הם עשרות מיליוני שקלים בשנה גם
שניים שלושה מיליון לטיפול אד הוק יעשו את העבודה). שנית המשמעות היא מתן אחריות
וסמכות לדרגים הקרובים יותר לשטח להוציא
כסף זה ולתת להם להתמודד עם הבעייה ועם פתרונה לבד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה