19/06/2011
עבדות עובדים זולים וירידת מחירי הנדל"ן
לפני כחודש במסגרת המלחמה הפסיכולוגית של הקבלנים בתוכניות השונות לירידת מחירי הנדל"ן ובפרט בתוכנית הסופרטנקר של ראש הממשלה העןבדת על צד ההיצע צדה את עיניי ידיעה מעניינת:
"גורם בכיר בהתאחדות הקבלנים מעריך: המחירים לא יירדו גם אם ייצאו המון קרקעות חדשות מכיוון שאין כוח אדם מספיק לבנייה" והכותב ממשיך לתנות את "צרתם" של הקבלנים שאין להם כוח אדם איכותי, ישראלים לא עובדים בבניין ואין מספיק זרים/פלסטינים בגלל בעיות היתרים וסגרים.
תשאלו בוודאי מה כל זה קשור לעבד? ידוע שהתורה לא כל כך מרוצה מנושא העבדות הן עבד כנעני (נאסרה במפורש התעללות בו, יוצא אם הוטל בו מום בראשי איברים וחייבים להשאיר בארץ עבדים שברחו מאדוניהם מו"ל – מה שהיה לנגד עיני מדינות הצפן בסוגיית החזרת עבדים שברחו מהדרום שהציתה את מלחמת האזרחים) ובוודאי עבד עיברי.
לגבי עבד עיברי התורה עוסקת בכך בשלוש פרשות (משפטים, בהר וראה) ומכולם עולה שיש על האדון להתנהג עם עבד עיברי מנהג של שכיר ואף למעלה מזה עד שאמרו שמי שקנה עבד עיברי קנה אדון לעצמו.
אדם נעשה לעבד עיברי אם נמכר מעצמו (בגלל מצב כלכלי קשה) או נמכר ע"י בית דין (בגלל שגנב – סביר להניח עקב בעיות כלכליות). נהוג להסביר את עיקר הסתייגות התורה בהיבטים ערכיים (עבדיי הם ולא עבדים לעבדים) ובהיבטים חינוכיים (דרך זה שיהיה אצל אדון ילמד לא לגנוב וישתקם כלכלית). אני רוצה לציין רובד נוסף – רובד כלכלי ויש שיאמרו אף קפיטליסטי שטמון לדעתי בציווי זה וניתן ללמידה משלל המחויבויות הכספיות שנוטל עליו מי שקונה עבד עיברי. הרובד הזה הוא שעבדות וניצול גורמים לשימוש לא יעל במשאבים ולדעיכה כלכלית דווקא עלות שכר סבירה מביאה להקצאת משאבים יעילה, החפלת כ"א בטכנולוגיה, תיעוש ומיכון ושימוש במיטב טכניקות הניהול והארגון.
נסקור לרגע באופן חלקי את שלל הציווים שיש על האדון כלפי העבד:
· אסור להעבידו בעבודות בזויות
· אסור להעבידו בעבודות ללא קצבה או הספק
· אסור לעבוד בו בלילה
· אסור שיעשה עבודות שיראו שהוא עבד
· חייב במזונות בניו, בנותיו ואשתו
· חייב לדאוג לתנאי מגורים, מזון ושתייה הזהים לאדון.
ועוד דינים רבים...
ניתן להבין ולראות שהתורה רוצה להעלות את העלות הכלכלית של העבד העיברי מכיוון שברור לה שרק העלאת העלות תביא את האדון להשקעה בניהול, בהון ובטכנולוגיה שהיא מצידה תעלה את פריון העבודה. במקומות בהם מועסקים עבדים בתנאים של ימי קדם או בעולם המודרני עובדים בשכר נמוך ביותר ובתנאי ניצול אנו רואים תופעה ברורה של סחיטת הלימון, של חוסר השקעה בהון, בטכנולוגיות, בניהול, בבטיחות ועוד ועוד. תופעה זו ידועה לכלכלנים כבר מימי האימפריה הרומית שהנחלות שטופלו ע"י עבדים הידרדרו ואדם סמית בספרו עושר העמים עמד עליה. ההוכחה הניצחת לכך היא שכלכלית הצפון היה חזק יותר מהדרום למרות שהדרום החזיק עבדים מהסיבה הפשוטה שבדרום לא התפתחה תעשייה שהיא אבן היסוד להעלאת הפריון.
אמירה זו נתמכת במחקר שפורסם לאחרונה ע"י בנק ישראל לגבי סקטור הנדל"ן. מאז 1967 עלה התוצר לעובד פי 2.3 במגזר העיסקי אבל רק ב 60% -30% וזאת עקב ההתמכרות לעובדים זולים (פלסטינים וזרים) וכתוצאה מכך אין השקעה בתיעוש, טכנולוגיות, ניהול וארגון בתחום זה.
אז מה באמת ניתן לעשות בתחום הבנייה? ברור שצריך להכניס ידיים עובדות יהודיות לתחום לא רק משיקולים ציוניים אלא גם משיקולים מאקרוכלכליים והדרך לכך היא קודם בשינוי ההתנהלות הניהולית בארגונים אלו. כיום ההתייחסות אל עובדי הבניין מבחינת הניהול היא כאל עבדים שלא מבינים כלום. הבנאים מנוהלים ע"י "ראיסים" בשיטות של ימי קדם וחברות הבנייה משלמות להם בשיטות כאלה ואחרות שכל מטרתן להוריד עלויות מיידיות ללא מחשבה ארוכת טווח. דווקא התורה בפרשת עבד עיברי מראה לנו אחרת: לדאוג לתנאי מגורים (תחשבו מה זה ללכת לשירותים בשלד בניין של 8 קומות כשהשירותים היחידים למטה....), לדאוג לתזונה נאותה, לדאוג להדרכה, להעביד בעבודות שיש להן מטרה וקצבה ועוד. חשוב לזכור שבצורה כזאת אם איכות הבנייה תעלה וכולנו יודעים כמה תיקונים היו לנו בתקופת הבדק לאחר קניית בית חדש.
אם נרחיב קצת את היריעה לכל תחומי הניהול של עולם הבנייה
טכנולוגיה – השקעה משמעותי בתשתית טכנולוגית במכלול ההיבטים. ראשית בשיטות בנייה מתקדמות מחו"ל כולל חומרים פחות מקובלים בארץ(עץ, שלד פלדה ועוד), דרך כלים טכניים לעבודות השונות וכלה בטכנולוגיות ניהול מתקדמות לאתר עצמו ולכלל החברה תוך שימוש במערכות מידע.
מתודולוגיות ניהול- הטמעת מתודולוגיות ניהול מתקדמות בכל היבטי החברה, מימוש עקרונות ניהול פרויקטים באתרים ובפרט תקני PMP או מקביליהם האירופיים, ניהול על פי יעדים ועל פי מדיים תוך שימוש ברווחיותצפוייה ויכולת הפקתה בלחיצת כפתור ולא לאחר עבודה של שבועיים.
הטמעת מתודולוגיות DESIGN FOR X - אחד האלמנטים המשמעותיים בשיטות ניהול מתקדמות הוא תכנון ל כשהמוביל הוא תכנון לעלויות. הכוונה היא להכניס תוכנית מסודרת בארגון שתכוון את כולו בשלב התכנון להוריד את עלויות המוצר. בבנייה הכוונה היא שלאחר שקיבלנו את תוכניות האדריכל נכנס את צוותי התכנון שלנו ואת מנהלת הפרוייקט וננסה לתכנן מראש איך מורידים עלויות תוך דיאלוג שוטף עם האדריכל שכידוע אוהב ליצור צורות שקשה ויקר לבנות אותן.
כ"א – גיוס כ"א איכותי יותר הכוונה בעיקר לאנשים עם ניסיון והכשרה טכניים (טכנאים או הנדסאים) שיעבדו בפועל בבניין מספר שנים ולאחר מכן יוכלו להתקדם לתפקידים מקצועיים באתר או בכל החברה (מדריכים בקמפוס ההדרכה, מדריכים בשטח, מקצוען אתר וכד') או לתפקידי ניהול ראשוניים (מנהל עבודה, מנהל משמרת, מנהל פרוייקט לפי גודל פרוייקט) ומשם לתפקידים במטה.
הקמת קמפוס הדרכה – הקמת קמפוס הדרכה והשקעה מאסיבית בהדרכה איכותית לעובדי החברה לא רק למנהלים ברמות השונות אלא ובעיקר לעובדים המקצועיים שמבצעים את הבנייה בפועל. אין לי גם ספק שבעיקר בשנים הראשונות קמפוס זה יהיה מקור לא אכזב לתהליכי התייעלות ושדרוג בתהליכי הבנייה עצמם.
הערכת עובדים ומשטר גיוס/פיטורים שוטף – קיום תהליכים שוטפים של הערכות עובדים בכל הדרגים וכפועל יוצא מזה פיטור אנשים מהארגון וגיוס אחרים במקומם על בסיס צורך ויכולות אישיות תוך מתן כל התנאים הרלבנטיים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה