יא אייר התשע"א
15/05/11
פרקי אבות וחשיבות הביצוע
בפרק ג של פרק אבות משנה ט נאמר:
"הוא היה אומר (רבי חנינא בן דוסא) של שמעשיו מרובים מחכמתו חכמתו מתקיימת וכל שחכמתו מרובה ממעשיו אין חכמתו מתקיימת:
ובמשנה יז מוסיף רבי אלעזר בן עזריה ואומר:
"כל שחכמתו מרובה ממעשיו למה הוא דומה לאילן שענפיו מועטים ושורשיו מרובים והרוח באה ועוקרתו על פניו....אבל על שמעשיו מרובים מחכמתו למה הוא דומה לאילן ששורשיו מרובים וענפיו מועטין שאפילו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו אין מזיזות אותו ממקומו".
למעשה אומרת לנו המנה שאסור לנו לחיות רק בעולם החכמה והניתוח האינטלקטואלי אנחנו חייבים לחבר אותו לעולם המעשה בין אם זה בחיינו הדתיים – הרב חייב להיות מורה ומדריך ולעסוק בסוגיות הבוערות של סדר היום ולא להסתגר בד' אמותיו, בין אם זה באקדמיה שהחוקר חייב לעסוק בדברים שניתן מייד או אח"כ לגזור מהם דברים מעשיים ואם זה בעולם העסקים שהמנהל אסור לו להישאר בעולם האסטרטגיה העיסקית והשיווקית אלא עליו לעסוק רבות בביצוע.
ואכן המילה הזאת ביצוע[i] מפחידה הרבה מנהלים. ורבים מהם אומרים לעצמם מה שאני אעסוק בפרטים הקטנים? שאני אדאג ל א ולב שייקרו? אני מנהיג עיסקי אני מנהיג מסחרי אני נותן לחברה כיוון עיסקי, מהמחר ומתמחר נכון את המוצרים ומצפה שהחברה תזוז לשם מה שאני אעסוק בתפעול?
הבעייה בגישה הזו כפולה מצד אחד היא מראה על חוסר הבנה של המושג ביצוע. ביצוע אינו רק תפעול אלא משהו מעבר לכך הוא תחום עשייה בליבת העסק שמאפשר לעסק ליצור אסטרטגיות טובות וליישם אותן היטב לאורך זמן, ומצד שני הוא מעיד על חוסר הבנה בתהליכי יישום בארגונים. אסטרטגיה מצויינת שלא תוצא אל הפועל באמצעות תהליכי ביצוע קפדניים לא תצליח.
שימו לב שרבי אלעזר בו עזריה מכנה את העשייה כשורשים ואת החכמה כענפים ולא להיפך כפי שאוליי ניתן לחשוב. בלי העשייה לא ניתן לצבור את החכמה וזה נכון לכל סוגי החכמה הן ההנדסה והן המדע הטהור אך מעבר לכך בעולם העסקים ללא תהליכי ביצוע מצויינים אף האסטרטגיה (החכמה) שניצור תהיה לט טובה בלשון המעטה.לעומת זאת אם יהיו לנו תהליכי ביצוע מצטיינים אזיי סביר להניח שניצור אסטרטגיה מצויינת וגם אם ניצור אסטרטגיה בסירה נוכל להתגבר על מתחרינו בזכות הביצוע היעיל יותר שלנו.
אז מה זה בעצם ביצוע?
הביצוע הוא יצירת תהליכים מיטביים וניהולם בשלושה נושאים: התהליך האסטרטגי – מגדיר לאן העסק רוצה לנוע. תהליכי האנוש – מגדירים מי יביא אותו לשם, התהליך התפעולי - הוא המסלול שבו יילכו האנשים.
התהליך האסטרטגי – הכוונה ליצירת תהליך בארגון שמעודד ומביא את החשיבה האסטרטגית למצויינות של חדשנות תוך התייחסות לסביבה העיסקית. אין כוונתי לתת כאן קורס בנושא זה אלא להאיר מספר נקודות שמשום מה נשכחות בדרך:
האסטרטגיה אינה אוסף של אסטרטגיות של קווי העסקים השונים היא האוסף הזה פלוס חזון עיסקי של כלל העסק, למשל חדירה לשווקים חדשים,
האסטרגיה אינה אוסף של מספרים שבסוף יש שורות תחתונות. מאחורי המספרים יש הנחות רבות ויש לחשוף אותם בדיון האסטרטגי ולשאול את עצמנו מה יקרה אם ההנחות יהיו מוטעות. במהלך דיוני המעקב יש לראות לא רק את המספרים אלא שוב לדון בהנחות היסוד ובמידת השתנותם.
האסטרטגיה אינה רק אמירות עיסקיות ומסחריות היא חייבת לכלול את המשמעויות של תהליכי האנוש ותהליכי התפעול הנגזרים ממנה (לפחות בראשי פרקים) כבר בדיון האסטרטגי. אם רוצים למשל לשפר מבנה עלויות לא מספיק להגיד בתוכנית האסטרטגית הייצור יתייעל ב 15% יש להציג ראשי פרקים ראשוניים,למשל: נוריד משמרת, לא נעשה שעות נוספות, נוציא למיקור חוץ, נגייס עובדים חדשים ונפטר יקרים ללא עלויות הדרכה משמעותיות ומזה משאבי האנוש צריכים לגזור את החלק שלהם: למשל מיקוד בגיוס ובמניעת התפטרויות לא רצויות. אם רוצים למשל לחדור לתחום חדש האם יש לנו את האנשים המתאימים לכך או שצריכים לגייס אותם ואם הם ישנם מה המשמעות של ההחלפה לאורך שרשרת הניהול כדי לשחררם מתפקידם?
האסטרטגיה אינה רק מה אנו עושים אלא עלינו לחשוב ולנתח מה יעשו מתחרינו כתגובה (הקמת ממשלת צללים של החברה המתחרה) ומה תהיה ההשפעה של זה עלינו ומזה לגזור דרכי תגובה נוספות.
תהליך התפעול כשמו כן הוא התפעול של העסק ברמת היומיום בהתאם לאסטרטגיה ולאור התקציב שניתן ליחידות השונות. התפעול כולל בראש בראשונה את "יחידות הייצור" – בין אם אלו אנשי פס ייצור ברצפה או חתמים של פוליסות ביטוח או בנקאים בדלפק אבל גם את אנשי המכירות (שיש הרבה מה לשפר בתפעול שלהם כגול: תהליכי תמיכה ומסלולי נסיעה), את יחידות המו"פ השונות ועוד. המנהל חייב להיות בקיא באלה ונהל אותם מקרוב ולא להסתמך רק על מספרים ללא העמקה שוב בהנחות היסוד ובקשר של כל המספרים לאסטרטגיה העיסקית.
הדרך שבה מנכ"ל ישקר מנהל את החברה היא מופת למנכ"ל שמעורב בפרטים.[ii]
גם חברות הייעוץ השונות שעוסקות בתחומי הארגון,התפעול, ניהול הפרויקטים וכד' חוטאות לא פעם בצד ההפוך. דהיינו מתייחסות לתפעול כעומד בפני עצמו ללא חיבורו לעסק של הלקוח שלהם.
תהליכי האנוש מטרתם לשים את האנשים הנכונים במקומות הנכונים ובזמן הנכון וככאלה חשובים יותר מתהליכי התפעול ומתהךיכי האסטרטגיה. אחרי ככלות הכל אם נשים את האנשים הלא נכונים תהליכי האסטרטגיה לא ייתנו לנו תוצאות טובות. בסופו של דבר על תהליכי האנוש לקיים תהליכי הערכת עובדים בדייקנות ולעומק על ביצועי העבר, להוות מסגרת לכישרונות ניהול ולפיתוחם העתידי בהתאם לצרכי הארגון ולהתפתחויות החלות בו ומזה לייצר לארגון עתודות ירושה מיטביות בכל רמה. כדי לעשות זאת היטב על אנשי משאבי האנוש להכיר את העסק ולהבין את צרכיו העתידיים ולא את צרכי העבר שלו. הצרה העיקרית היא שאנשי משאבי האנוש מתייחסים לעסק קודם כל כארגון לפי התיאוריות הארגוניות השונות ורק לאחר מכן כמשהו שמביא כסף וגישה זאת צריכה להתשנות. ייטיבו אנשי משאבי האנוש להבין את העסק שלהם ברמה המסחרית, איך הוא עושה את הכסף שלו? מה המרווחים? מה המיצוב בשוק? מי המתחרים? וכד'. כדי ליצור הבנה כזאת רצוי לכל מי שלומד את מקצועות מדעי ההתנהגות למינהם כתואר ראשון או שני לשלב קורסים בסיסיים במנהל עסקים ובכלכלה בתוכנית הלימודים שלו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה