אייר התשע"א
01/06/11
בהעלותך ובדידות המנהיג/מנהל
פרשת בהעלותך עוסקת בעניינים רבים של הליכת העם במדבר: ציווי הדלקת הנרות ע"י אהרון, קידוש הלווים, ציווי פסח דורות ופסח שני, סדר הליכת המחנות, התאוננות העם, מינוי הזקנים, לשון הרע על משה ועוד.
במהלך הפרשה שזורות מספר סיטואציות שמהן ניתן ללמוד על בדידותו של מנהיג – במקרה זה משה רבינו ועל דרכי התמודדותו עם בדידות זו- דרכים שבלבוש ניהולי רלבנטיות גם לימינו.
הסיטואציה הראשונה היא הליכת יתרו (פרק י):
כט. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹבָב בֶּן רְעוּאֵל הַמִּדְיָנִי חֹתֵן מֹשֶׁה נֹסְעִים אֲנַחְנוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר יְ־הֹוָ־ה אֹתוֹ אֶתֵּן לָכֶם לְכָה אִתָּנוּ וְהֵטַבְנוּ לָךְ כִּי יְ־הֹוָ־ה דִּבֶּר טוֹב עַל יִשְׂרָאֵל: ל. וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֹא אֵלֵךְ כִּי אִם אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי אֵלֵךְ: לא. וַיֹּאמֶר אַל נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ כִּי עַל כֵּן יָדַעְתָּ חֲנֹתֵנוּ בַּמִּדְבָּר וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם:"
יתרו מעוניין לחזור לארצו ומשה לא רוצה בכך ומנסה לשכנעו להישאר ולהיכנס לארץ עם ישראל, את שיא נימוקיו אומר משה במשפט "והיית לנו לעיניים" ומפרש האבן עזרא "רמז על העצה שנתן למשה" והכוונה כמובן לעצה שנתן יתרו בתור היועץ הארגוני הראשון על מבנה מערכת המשפט בפרשת משפטים. משה מרגיש שאם יתרו יילך הוא יאבד את היועץ הקרוב אליו וממשפורט ל נימי נפשו של יתרו בנושא זה.
הסיטואציה השנייה היא לאחר חטא המתאוננים (פרק יא):
"יא. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְ־הֹוָ־ה לָמָה הֲרֵעֹתָ לְעַבְדֶּךָ וְלָמָּה לֹא מָצָתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ לָשׂוּם אֶת מַשָּׂא כָּל הָעָם הַזֶּה עָלָי: יד. לֹא אוּכַל אָנֹכִי לְבַדִּי לָשֵׂאת אֶת כָּל הָעָם הַזֶּה כִּי כָבֵד מִמֶּנִּי: טז. וַיֹּאמֶר יְ־הֹוָ־ה אֶל מֹשֶׁה אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָדַעְתָּ כִּי הֵם זִקְנֵי הָעָם וְשֹׁטְרָיו וְלָקַחְתָּ אֹתָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וְהִתְיַצְּבוּ שָׁם עִמָּךְ: יז. וְיָרַדְתִּי וְדִבַּרְתִּי עִמְּךָ שָׁם וְאָצַלְתִּי מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלֶיךָ וְשַׂמְתִּי עֲלֵיהֶם וְנָשְׂאוּ אִתְּךָ בְּמַשָּׂא הָעָם וְלֹא תִשָּׂא אַתָּה לְבַדֶּךָ:"
משה מתלונן על קושי ההנהגה, על הבדידות ועל כפיות הטובה ולמעשה ה' מורה לו למנות 70 זקנים שבמונחים מודרניים ניתן להתייחס אליהם הן כסוג של דירקטוריון והן כסוג של מנהלי ביניים חזקים.
הסיטואציה השלישית היא לשון הרע שדיברה מרים על משה (פרק יב):
" א. וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח כִּי אִשָּׁה כֻשִׁית לָקָח: ב. וַיֹּאמְרוּ הֲרַק אַךְ בְּמֹשֶׁה דִּבֶּר יְ־הֹוָ־ה הֲלֹא גַּם בָּנוּ דִבֵּר וַיִּשְׁמַע יְ־הֹוָ־ה: ז. לֹא כֵן עַבְדִּי מֹשֶׁה בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא: ט. וַיִּחַר אַף יְ־הֹוָ־ה בָּם וַיֵּלַךְ:"
מרים מדברת לשון הרע על משה אבל משה אינו מגיב (אומנם מפשט הכתוב לא ידע מייד אבל ידע אח רכך ולא הגיב על זה) ונותן למישהו אחר לעשות את העבודה.
מי שעומד בראש המערכת הוא אדם בודד ולבדידות זאת יש מספר משמעויות. ראשית משמעות רגשית של תמיכה וסיוע במצבים קשים. משמעות זו מתחברת ישירות למשמעות הניהולית של קבלת החלטות. אין עם מי להתייעץ וכל מי שמתייעצים איתו נגוע בדבר. גם מימוש ההחלטות הוא בעייתי כי לעיתים גורם למנהל להיתפס לא טוב בתוך הארגון.משמעויות אלו רק מועצמות בארגונים פרטיים בסדר גודל בינוני וקטן. בארגונים אלו המנהל הוא גם בעל הבית ובד"כ מעמדו בתוך הארגון הוא כשל חצי אלוהים אבל מחוץ לארגון הוא נחשב כעוד מנהל מהשורה ולכן קשה לו יותר. התפתחות המנהל ויכולתו לצאת ממצב הבדידות נחשבת בעיני חוקרי ניהול מודרניים כאחד מאבני היסוד לפריצתן של חברות קטנות לקידמת הבמה העיסקית[1]. דומני שדרך התבוננות בשלוש הסיטואציות שתוארו לעיל ניתן לפתח מספר שיטות להתמודדות עם בדידות זו:
ייעוץ (מודל יתרו) – שימוש בייעוץ מאוד מקבול בעסקים הגדולים והמצליחים ודווקא בעסקים הקטנים והבינוניים פחות מקובל ממגוון רחב של סיבות שלא זה המקום לפרטם. בהקשר שלנו די אם נזכיר שיועץ טוב שווה את משקלו בזהב ולעיתים רבות מערכת היחסים גולשת הרבה מעבר לייעוץ מקצועי גרידא. עבודה עם יועץ יכולה להיות הרבה פעמים המקום היחיד בו המנהל יכול להתלבט ולבחון חלופות בשלל נושאים ניהוליים, ארגוניים, עיסקיים, תפעוליים ואישיים בזוויות אחרות כשהצד ממולו כלל לא נגוע באינטרסים. כמובן שצריך לשים לב לבחור יועץ שקודם כל הוא מאוד מקצועי בתחומו, דבר שני יודע לעמוד על דעתו ולהציג אותה בבירור ומבלי להתקפל ודבר שלישי אין בו יוהרה להחליף את המנהל או להיות טוב ממנו.
דירקטוריון (מודל 70 הזקנים) – הקמת דירקטוריון היא חובה בחברות ציבוריות או ממשלתיות אך היא מעטה בחברות פרטיות וגם כשהיא קיימת ממנים חברים או בני משפחה לתפקיד ולא אנשי מקצוע רציניים. אחד מלקוחותיי בעבר הוא בעל חברה פרטית ובאחת משיחותינו סיפר לי שהקים דירקטוריון בדיוק בשל הסיבות שמניתי וכן הוסיף סיבה נוספת:" בגלל שיש לי דירקטוריון אני חושב פעמיים ויותר לעומק על כל תוכנית השקעה ומחדד ומלבן את הדברים היטב כי אני מציג אותם למישהו". הוא הצליח להכניס לדירקטוריון שלו מנהל בכיר שהוא בעלים של חברה בתחום משיק לתחום של החברה שלו, אדם שהיה בעבר אחד מבכירי המנהלים בסקטור העיסקי בתחומים רבים ומגוונים ונבחר ציבור לשעבר. כך הוא יצר מצד אחד דירקטוריון ש"יעשה לו את המוות" וישאל אותו את השאלות העיסקיות הנכונות והקשות אבל מצד שני זה דירקטוריון שיכול לעזור לעסק להצליח במגוון דרכים. אומנם הוא משלם להם בדומה למקובל בחברות ציבוריות בסדר גודל דומה אבל לדעתי זו הוצאה ששווה כל שקל.
מנהלי ביניים חזקים (אלדד ומידד)– אחד הקשיים בעסקים בינוניים הוא היכולת אבל בעיקר הרצון לגייס מנהלי ביניים איכותיים מאוד ובעלי יכולות משמעותיות. פעמים רבות המנהל תופס מנהלים אלו כמאיימים עליו ומפחד מהם. לדעתי ההסתכלות צריכה להיות הפוכה בדיוק כפי שמשה מתייחס לנבואה של אלדד ומידד במחנה:
" כט. וַיֹּאמֶר לוֹ מֹשֶׁה הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי וּמִי יִתֵּן כָּל עַם יְ־הֹוָ־ה נְבִיאִים כִּי יִתֵּן יְ־הֹוָ־ה אֶת רוּחוֹ עֲלֵיהֶם:"
משה מבין שכדי להנהיג הוא זקוק לא רק לשכבת מנהלי ביניים אלא רצוי שהיא תהיה גם חזקה ובעלת יכולות ושיהיו בה אנשים שאוליי בראייה ראשונה לא מתאימים (הרי אלדד ומידד לא יצאו מראש) אבל למעשה הם ראויים. מנהלים כאלו יכולים לסייע למנהל בחשיבה, להקל על בדידותו ולעיתים לבצע במקומו מדיניות והחלטות לא פופולאריות בדיוק כפי שמשה לא הגיב למעשה מרים.
קיימות שיטות נוספות לטפל בנושא (כגון: רשת חברתית, מפגשי תמיכה ועוד) ואשמח לשמוע מכם על רעיונות נוספים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה