כז ניסן התשע"א
01/05/11
פסח וכישלון המנהיגות
כשדנים בפסח וביציאת מצרים מזווית הראייה של מנהיגות נוטים להדגיש את צמיחתו של המנהיג משה – את יכולותיו ואת מגבלותיו שלמרות קיומם היה מייסד של כל הדתות המונותיאיסטיות. אבל ברצוני להאיר זוויות מנהיגות אחרות ובמאמר זה נאיר דווקא את כשלונו של פרעה (או ליתר דיוק שושטלת הפרעונים ששעבדה את עם ישראל 89 מתוך 210 השנים) בתור מנהיג מצרים שלא הצליח למנוע את המכות מעמו ואת יציאת בני ישראל ממצרים לאחר שרוששו אותה כלכלית ("עשאוה כמצולה שאין בה דגים"[1]) וחברתית (מות כל הבכורים).
הכישלון שלפרעה מתחיל בעצם בתחילת התהליך בשעבוד בני ישראל[2]:
"וַיָּקָם מֶלֶךְ-חָדָשׁ, עַל-מִצְרָיִם, אֲשֶׁר לֹא-יָדַע, אֶת-יוֹסֵף. ט וַיֹּאמֶר, אֶל-עַמּוֹ: הִנֵּה, עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--רַב וְעָצוּם, מִמֶּנּוּ. י הָבָה נִתְחַכְּמָה, לוֹ: פֶּן-יִרְבֶּה, וְהָיָה כִּי-תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם-הוּא עַל-שֹׂנְאֵינוּ, וְנִלְחַם-בָּנוּ, וְעָלָה מִן-הָאָרֶץ. יא וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים, לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם; וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת, לְפַרְעֹה--אֶת-פִּתֹם, וְאֶת-רַעַמְסֵס"
ראשית הוא שוכח את ההיסטוריה ואת מה שעשה בן לעם הזה עבורו ולא רק זאת הוא מייד הולך לקיצוניות של דיכוי והשפלה. הדבר דומה למנהיג עיסקי ששוכח את היסודות שעליו בנוי העסק שלו ובמקום לבצע תהליך חשיבה אסטרטגי לפתרון הבעייה הוא ישר שולף פתרון שעל פניו נראה בעייתי.
לאחר מכן הוא מתחיל לאבד את תמיכת עמו בהשלכת הבנים ליאור[3]:
"וַיְצַו פַּרְעֹה, לְכָל-עַמּוֹ לֵאמֹר: כָּל-הַבֵּן הַיִּלּוֹד, הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ, וְכָל-הַבַּת, תְּחַיּוּן"
שימו לב שהגזרה כאן היא על כל הבנים כולל של המצרים ולא רק על בני היהודים. לאנשים יש חוש הגינות בסיסי קדום שהוכח שאפילו לקופים הוא קיים[4] וכשהוא מופר הם מתקוממים.
בהמשך כשבת פרעה מביאה את משה מהיאור כתינוק פרעה לא עומד מאחורי מילתו אלא מאפשר לה לגדלו בארמונו למרות שדי ברור מוצאו וכך חוטא בנפוטיזם.
כשמשה גדל וחוזר לפרעה כמנהיג היהודים ודורש לשחרר את עמו פרעה רק צוחק עליו ואומר"
"מי ה' אשר אשמע בקולו" ולאחר מכן מבקש מחרטומיו לעשות ניסים דומים הן לנס המקל והן למכות הראשונות עד שבמכת הכינים החרטומים לא מצליחים לעשות ומודים "אצבע אלוקים היא" ולמרות זאת פרעה לא שומע לעצת יועציו.
פרעה נגרר אחרי המאורעות. לאחר מספר מכות הוא מתחיל לנהל מו"מ עם משה על מי הולך, כמה הולכים ולאן הולכים במקום לקבל החלטה חדה לכאן או לכאן.
לאחר שבסוף הוא החליט ושילח את בני ישראל לאחר המכה האיומה של מות כל הבכורות הוא פתאום מתחרט על כך והולך לרדוף אחריהם וסופג את הטביעה בים סוף ומותו האישי.
לסיכום פרעה נכשל בכל מבחני המנהיגות:
· אין תוכנית אסטרטגית אלא החלטות רגעיות ששוכחות את ההיסטוריה הארגונית.
· חקיקת חוקים שרירותיים שפוגעים בחוש ההיגנות הבסיסי.
· העדפת מקורבים.
· לא מקשיב למנהלים שמתחתיו וסותם להם את הפה.
· הססנות וגרירית רגליים.
· שינוי ההחלטה וקבלת החלטה גרועה ממנה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה