ד אייר התשע"א
08/05/11
בהר ניצול עובדים וענף הבנייה
בשבת הבאה נקרא את פרשת בהר העוסקת בין היתר בדיני עבד עיברי. למעשה התורה מתנגדת לעבדות של יהודי ורואה אותו יותר כשכיר של בעליו שחייב לשלם לו, חייב להעניק לו תנאים סוציאליים כאלה ואחרים ואסור לו לפגוע בו פיזי. גם הדרך שב אדם הופך לעבד עיברי היא לא על ידי שבייה או מלחמה אלא כסוג של עונש פלילי: מי שגנב ולא יכול לעמוד בתשלומי הכפל/ארבעה/חמישה על הגניבה או מי שנגזר עליו עונש ממוני ולא יכול לשלמו נמכר לעבד והתשלום הולך לבעל החוב (ראוי לחשוב גם בימינו להגביר את הענישה הכספית על חשבון הישיבה בכלא). בכל מקרה ראוי להבין כי הסיבות לכך אינן רק מוסריות וערכיות ("עבדיי הן ולא עבדים לעבדים") אלא עדכמה שיישמע מוזר גם כלכליות.
מסתבר כי עבדות וניצול גורמים לניצול משאבים לא יעיל ולדעיכה כלכלית[1] והדוגמא הכי טובה בהקשר לזה הם הצפון והדרום במלחמת האזרחים האמריקנית. כידוע הצפון היה מפותח הרבה יותר מבחינה כלכלית ותעשייתית מהדרום וזאת למרות שעשרות שנים לפני המלחמה נאסרה העבדות ברוב המדינות. יש לכך סיבות רבות ובכללן: ההכרח הוא אבי ההמצאה והעלייה בעלויות ידיים עובדות הביא לעלייה בהשקעות טכנולוגיות יעילות יותר, שחרור העבדים יצר פרץ יצירתיות בקרבם ועוד שלל סיבות
חשוב להבין זאת דווקא כיום כשכמעט כל פעילות ייצורית עוברת לסין או שמביאים פועלים זרים לבצע אותה (כגון חקלאות ובניין) וראוי לדעת שכבר אדם סמית עמד על הטעות הפאטלית שעושים אלו שמסתכלים על השכר לשעה ולא על היחס שבין תשומה לתפוקה[2] ועל איך אפשר לעשות יותר טוב ביותר משאבים.
אני רוצה לעמוד דווקא על דוגמא הלקוחה מענף הבנייה בו ביצעתי בעבר מטעם תפן עשרות פרוייקטים בחברות בנייה שונות. אנו שומעים היום את הקבלנים טוענים שאפילו שייצאו לשוק עשרות ומאות אלפי דירות המחירים לא יירדו כי אין ידיים עובדות וצריך לתת להם יותר אישורים לעובדים זרים זאת לדעת שטענות אלו של הקבלנים מקורם פשוט בפחד אטומי שאכן ישוחרו הרבה יחידות דיור והמחירים יירדו וכך הרווח שלהם יירד ואוליי אף יימחק (שידור חוזר של משבר 1998). שני ראוי להבין שזו טענת קבע של הקבלנים שמקורה בעובדה שהם לא רוצים להתאמץ ולמרות שבניין הוא דבר חשוב כולנו יודעים שאיכות הבנייה בארץ נמוכה מאוד וכמויות התיקונים בבדק גדולות מאוד אבל זה שווה לחברות הבנייה כי הן לא משקיעות כלום בבנייה עצמה. הן רוכשות את הקרקע (יזמיות) או עונות למכרז בנייה (קבלניות) אבל את עבודה הבנייה נותנות בקבלנות משנה לחבורת "ראיסים" של עובדים זרים או של ערבים (מה שיוצר בעייה אחרת הקשורה לתעסוקת הגבר הערבי אבל זה נושא לדיון אחר) שמנהלים אותם בשיטות של הפחדה ושל ימי הביניים ללא שמץ של רצון להשקיע בהתפתחות שלהם לא במישור המקצועי ובטח שלא בשום צורה אחרת (ובעולם הבנייה המישור המקצועי הוא מהותי). גם מבחינה טכנולוגית שיטות הבנייה בישראל מפגרות ביותר החל מהרמה של הכלים הבסיסיים בהם משתמשים, דרך השימוש בתבניות וכלה בשיטות בנייה מפגרות אף של מגדלים. בנוסף לכך לקבלנים במצב של שוק עולה אין אינטרס לקצר את משך הבנייה כל התועלות מהקדמת קבלת הכסף או מצמצום עלויות התקורה באתר מתגמדות למול עליות מחירים של עשרות אחוזים בשנה.
היו מספר חברות שקצת השקיעו בהדרכות אבל בעיקר בנושא של מנהלי פרויקטים וקצת תוכנות ניהול יותר מתקדמות (דניה סיבוס ותדהר למשל) אבל גם חברות אלו לא לקחו את זה הלאה.
הטענה הידועה היא שיהודים לא רוצים לעבוד בבניין אפילו לא תמורת שכר גבוהה וכוחם רוצים לנהל. ובכן טענה זו לא עומדת במבחן המציאות מהרבה סיבות הראשונה מספרם העצום של קבלני השיפוצים שכולם יהודים שלא לדבר על חברות בנייה פרטיות קטנות בשומרון, השנייה שמעולם לא נעשה ניסיום אמיתי לנהל את כ"א בענף הבנייה בצורה אחרת. גם היהודים שכן עבדו בו נוהלו באותן שיטות עתיקות ומסואבות של ימי הביניים.
לדעתי חברה שתרצה לשבור את המעגל הזה תצטרף לחשוב אחרת ולצאת מהקיפאון וכך אוליי גם תבנה הרבה יותר מהמתחרות,תצליח להרוויח וגם לשנות את הגלגל של עליות המחרים שמזמן חצה את גבולות איזורי הביקוש:
טכנולוגיה – השקעה משמעותי בתשתית טכנולוגית במכלול ההיבטים. ראשית בשיטות בנייה מתקדמות מחו"ל כולל חומרים פחות מקובלים בארץ(עץ, שלד פלדה ועוד), דרך כלים טכניים לעבודות השונות וכלה בטכנולוגיות ניהול מתקדמות לאתר עצמו ולכלל החברה תוך שימוש במערכות מידע.
מתודולוגיות ניהול- הטמעת מתודולוגיות ניהול מתקדמות בכל היבטי החברה, מימוש עקרונות ניהול פרויקטים באתרים ובפרט תקני PMP או מקביליהם האירופיים, ניהול על פי יעדים ועל פי מדיים תוך שימוש ברווחיותצפוייה ויכולת הפקתה בלחיצת כפתור ולא לאחר עבודה של שבועיים.
הטמעת מתודולוגיות DESIGN FOR X - אחד האלמנטים המשמעותיים בשיטות ניהול מתקדמות הוא תכנון ל כשהמוביל הוא תכנון לעלויות. הכוונה היא להכניס תוכנית מסודרת בארגון שתכוון את כולו בשלב התכנון להוריד את עלויות המוצר. בבנייה הכוונה היא שלאחר שקיבלנו את תוכניות האדריכל נכנס את צוותי התכנון שלנו ואת מנהלת הפרוייקט וננסה לתכנן מראש איך מורידים עלויות תוך דיאלוג שוטף עם האדריכל שכידוע אוהב ליצור צורות שקשה ויקר לבנות אותן.
כ"א – גיוס כ"א איכותי יותר הכוונה בעיקר לאנשים עם ניסיון והכשרה טכניים (טכנאים או הנדסאים) שיעבדו בפועל בבניין מספר שנים ולאחר מכן יוכלו להתקדם לתפקידים מקצועיים באתר או בכל החברה (מדריכים בקמפוס ההדרכה, מדריכים בשטח, מקצוען אתר וכד') או לתפקידי ניהול ראשוניים (מנהל עבודה, מנהל משמרת, מנהל פרוייקט לפי גודל פרוייקט) ומשם לתפקידים במטה.
הקמת קמפוס הדרכה – הקמת קמפוס הדרכה והשקעה מאסיבית בהדרכה איכותית לעובדי החברה לא רק למנהלים ברמות השונות אלא ובעיקר לעובדים המקצועיים שמבצעים את הבנייה בפועל. אין לי גם ספק שבעיקר בשנים הראשונות קמפוס זה יהיה מקור לא אכזב לתהליכי התייעלות ושדרוג בתהליכי הבנייה עצמם.
הערכת עובדים ומשטר גיוס/פיטורים שוטף – קיום תהליכים שוטפים של הערכות עובדים בכל הדרגים וכפועל יוצא מזה פיטור אנשים מהארגון וגיוס אחרים במקומם על בסיס צורך ויכולות אישיות תוך מתן כל התנאים הרלבנטיים.
אין לי ספק שחברה שתנקוט מדיניות כזאת יחד עם שכר סביר לעובדיה תוכל להשיג יתרון תחרותי על כל המתחרות בכל האספקטים של הבנייה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה