כה באב תשע"א
25/08/2011
פרשת עקב ומיתוג ארץ ישראל
פרשת עקב הינה המשך נאומו של משה בפני בני ישראל לפני כניסתם לארץ. הנאום נאמר לדור הבנים של יוצאי מצרים אלו שהיו בני פחות מ 20 ביציאת מצרים ועד כאלו שנולדו במהלך שנות הנדודים במדבר וזאת לפני כניסתם לארץ ישראל המערבית "בערבות מואב על ירדן ירחו".
חשוב להבין כי דור זה כבר לא חווה את עבדות מצרים כבוגר אלא רק כילדים רובו כלל לא חווה את העבדות. הדור מכיר רק את דרך החיים הניסית במדבר, זוכר במעורפל את עבדות מצרים ולמעשה לא יודע ולא ברור לו מה המשמעות של להיכנס לארץ ולהתחיל לקיים בה חיי מדינה נורמליים של אותה תקופה. על רקע זה מעניין לראות כיצד ה' ומשה מנסים למתג את ארץ ישראל בעיני הדור ואף להשוות זאת למיתוג ארצות בזמן המודרני – ארץ ישראל בעיני הציונים ודוגמאות נוספות.
טריטוריית מיתוג אחת שהיא קלאסית היא מורשת אבות והיסטוריה משותפת. כאן גרו אבותינו, יש לנו היסטוריה משותפת דרכי חיים משותפות, אמירות דתיות ולאומיות רלבנטיות ולכן זאת ארצנו. טריטוריה זו מאוד חזקה באתוס הציוני ובאתוס של רוב מדינות אירופה. גם הפלסטינים מנסים ליצור אתוס זה דרך טענת זיקה לעם הפלישתי. אבל בפרשת עקב טריטוריה זאת נמצאת בשימוש מועט ובד"כ כלל כנלוות לטריטוריית ההשגחה האלוקית שבה נעסוק בהמשך (דברים ט:ה):
"לֹא בְצִדְקָתְךָ וּבְיֹשֶׁר לְבָבְךָ אַתָּה בָא לָרֶשֶׁת אֶת אַרְצָם כִּי בְּרִשְׁעַת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה יְ־הֹוָ־ה אֱלֹהֶיךָ מוֹרִישָׁם מִפָּנֶיךָ וּלְמַעַן הָקִים אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְ־הֹוָ־ה לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב"
טריטוריית מיתוג אחרת היא כיבוש השממה והפרחתה. הכל כאן ריק ואנחנו בונים, יוצרים ומפיחים חיים בארץ. זאת טריטוריית מיתוג שבבסיסה משמשת חלק ניכר מהאתוס המשותף לישראל ולארה"ב ובשולי הדברים גם לאפריקנרים של דרום אפריקה. האתוס האמריקני של כיבוש המערב זהה לאתוס הפרחת השממה של החלוצים בני העלייה הראשונה ובעיקר השנייה. חשוב להבחין בין אתוס זה שבמקורו היה נכון- גם ארץ ישראל וגם המערב האמריקני היו די שוממים מבחינת היקפי אוכלוסיה, תרבות אנושית ופעילות חקלאית ותעשייתית - לבין האתוס הקרוב אליו של חינוך הפרימיטיביים ואף המרת דתם שהיה אתוס חזק מאוד אצל האפריקנרים ואף אצל האמריקנים. האפריקנרים ראו את כניסתם לדרום אפריקה כמהלך של כיבוש ארץ כנען מחדש ואת תושבי הארץ כצאצאי קין שגורש מגן עדן וכצאצאי העם הגירגשי שברח מהארץ בכיבוש יהושוע (לפי אגדת חז"ל כשיהושוע פנה לכבוש את הארץ שלח לתושביה איגרות שמי שרוצה ייכנע, מי שרוצה שיברח ומי שרוצה יילחם והגירגשי פנה והלך לאפריקי ראה ירושלמי שביעית ג.א)
ולכן יש להתייחס אליהם כעבדים ולחנך אותם לדת האמיתית....
טריטוריית מיתוג שלישית שמשתמשים בה בעיקר כלפי חוץ היא טריטוריית "המגדלור" דהיינו אייקון או אייקונים תרבותיים והיסטוריים שמשותפים לכל יושבי הארץ. זאת בעיקרה טריטוריה תיירותית ומכוונת לא לגרי הארץ אלא לבאים בשעריה – דוגמת הפירמידות במצרים והחומה הסינית.
טריטוריה רביעית היא טריטוריית עושר המשאבים כזכור עם ישראל חי במדבר ורגיל להנהגה ניסית כל יום – מן, שלו, כיבוס בגדים ע"י הענן, הבגדים גדלים עם הגוף ועוד. דא עקא שבכניסה לארץ צריך להתחיל לעבוד ומזה עם ישראל מפחד. כבר בדור יוצאי מצרים היו כאלו שחשבו שנכון להישאר במדבר ולא להיכנס לארץ כי מה יותר טוב מללמוד תורה כל היום ולקבל אוכל ושתייה בהנהגה ניסית?! זאת למעשה הייתה טעותם של המרגלים ולאור עונש הנדודים שנגזר על בני ישראל ברור לנו עומק הטעות. לאור זאת יש בפרשה אמירות רבות לגבי עושר המשאבים של ארץ ישראל, התייחסות להנגה הניסית כאל עינוי והשוואה מסויימת לדלות המשאבים של מצרים שסמוכה על הנילוס (דברים ח ג-ט)
" וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ וַיַּאֲכִלְךָ אֶת הַמָּן אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ וְלֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ לְמַעַן הוֹדִעֲךָ כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי יְ־הֹוָ־ה יִחְיֶה הָאָדָם:
| ||
| וכן (דברים יא ט-יא) |
ייתכן וחלקכם מרגיש קצת מרומה ברגע זה בעיקר עקב ההבטחות לגשמים מרובים שכל מי שביקר אי פעם באיזורים השופעים של אירופה שלא לדבר על האיזורים הטרופיים מבין את הפער. אבל זהו למעשה כוחו של המיתוג בהשוואה למצרים שאין בה גשמים וניזונה מהנילוס שמקורו בגשמים שיורדים הרחק ובהשוואה למדבר שבו הלכו 40 שנה ארץ ישראל היא אכן ארץ למטר השמים תשתה מים. ואכן למן ראשית הציונות ועד היום עיקר מי השתייה הם מי גשמים וגם כיום עדיין ההתפלה לא תופסת את עיקר ההפקה. אגב נקודה צדדית ומעניינת היא שאנו מצליחים לאגור פחות מ 10% ממי הגשמים במאגרים מלאכותיים וטבעיים. אם היינו מצליחים להכפיל זאת לא היו צריכים בכלל מתקני התפלה שהשפעתם הסביבתי מזיקה ביותר (צרכני אנרגיה ושטח גדולים מאוד והכי בעייתי הוא שינוי מיקרו אקלים באיזורי הים הסמוכים אליהם).
אבל טריטוריית המיתוג הכי מהותית שבה נעשה שימוש היא טריטוריית ההשגחה האלוקית וכל מה שנלווה אליה – קדושה ועונש על אי קיום מצוות הוא הגלייה מהארץ. הפסוק החשוב ביותר בהקשר זה הוא:
"אֶרֶץ אֲשֶׁר יְ־הֹוָ־ה אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי יְ־הֹוָ־ה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה"
גם בחלק ניכר מהפסוקים שציטטנו למעלה יש התייחסות לכך וכן בכל פסוקי פרשת "והיה אם שמוע" שמופיעה בסוף פרשת עקב ונקראת כל בוקר כחלק מקריאת שמע.
לטריטוריה זו יש מספר חלקים:
ארץ ישראל היא קדושה מצד עצמה ולכן מתאימה לאוכלוסיה מסויימת (רבי יהודה הלוי מדמה זאת לכרם שבהתאם לתנאי הטרואר מתאים לגידול סוג מסויים של ענבים בלבד).
מעצם היותה קדושה הארץ לא יכולה לסבול עבירות חמורות ולכן שבעת העמים שהיו פה דינם להיות מגורשים כי חטאו בעבירות חמורות של גילוי עריות.
אבל גם עם ישראל קדושים ויש להם זכות אבות ולכן עליהם לקיים מצוות בעת היותם בארץ ישראל ודווקא בעת היותם בארץ ישראל. דהיינו לא רק לא לעשות עבירות אלא לבצע מהלך אקטיבי של קיום מצוות. מהלך זה לא קשור רק למצוות שתלויות בקיומן בארץ ישראל ובישיבת עם ישראל על אדמתו (כגן שביעית, יובל, תרומות ומעשרות וכד') אלא לכל המצוות כולם עד כדי כך שהרמב"ן גורס שכל קיום המצוות האמיתי הוא רק בארץ ישראל ובחו"ל הוא רק משום הציבי לך ציונים ולא מעיקר הדין.
מהלך זה גורס שעם ישראל יגורש מהארץ אם ייחטא כפי שאכן קרה בבית ראשון שגורשו על 4 דברים: גילוי עריות, עבודה זרה, שפיכות דמים ועל זה שלא קיומו את השמיטה. אבל עונשם היה יחסית קצר והקימו את בית שני ממנו גורשו בגלל שנאת חינם ומזה לא התאוששו עד היום.
שימו לב שבכל מהלכים אלו אין טריטוריה של אימפריה לא איזורית ולא מקומית (יש הבטחה שם נצטרך נצליח לכבוש אבל זה לא העיקר). דומני שהסיבה לכך היא גיאו-פוליטית טובה מאוד. ישות עצמאית שנמצאת בין הירדן לים ובין מצרים ללבנון אין לה מספיק משאבים משום סוג שהוא להיות מעצמה ותמיד תמצא את עצמה בין המעצמות האיזורית (אלו תמיד יהיו בבל-עירק, פרס-אירן, יוון-תורכיה ומצרים בגלגולים שונים) לבין המעצמות הגלובליות שלעיתים האיזור לא מעניין אותן (סין) ולעיתים מאוד חשוב להן (רומא וארה"ב).(
להרחבת ההבנה עיין בספרין של פרופ' דויד פסיג צופן העתיד ו 2048 בהוצאת ידיעות אחרונות ישראל 2010.)
סקרנו טריטוריות מיתוג שונות וכיצד הן באות לידי ביטוי לידי ביטוי ב"מסע הפרסום" שמשתקף בפרשת עקב. המסקנה העולה מדברינו היא שמשה רבינו לא היה רק מנהיג ומכונן של עם אלא אף ממתג דגול.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה