במדבר אישי ובעלי

ד סיוון התשע"א

06/06/11

במדבר

ההפטרה לפרשת במדבר היא מפרק שני מהושע. הקשר לפרשת השבוע הוא מניין בנ"י במדבר שהרי ההפטרה פותחת בפסוק:

" וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, כְּחוֹל הַיָּם, אֲשֶׁר לֹא-יִמַּד, וְלֹא יִסָּפֵר; וְהָיָה בִּמְקוֹם אֲשֶׁר-יֵאָמֵר לָהֶם, לֹא-עַמִּי אַתֶּם, יֵאָמֵר לָהֶם, בְּנֵי אֵל-חָי"

ההפטרה מתחילה כהפטרת זעם קשה אבל החל מפסוק יז היא הופכת להפטרת נחמה. בפסוק יח נאמר:

" יח וְהָיָה בַיּוֹם-הַהוּא נְאֻם-יְהוָה, תִּקְרְאִי אִישִׁי; וְלֹא-תִקְרְאִי-לִי עוֹד, בַּעְלִי."

מה המשמעות של האמירה הזאת של הנביא מה ההבדל בין אישי לבעלי בראייה היהודית?

רוב המפרשים (רד"ק, אבן עזרא, מצודות) מפרשים שהבעייה היא במשמעות הכפולה של המילה בעל, וכפי שאומר מצודת דויד:

"תקראי אישי - תקראי אותי בלשון איש ולא בלשון בעל וזהו לפי ששם הבעל הוא משותף לשם עבודת גלולים (פסל העשוי לצבא השמים) לכן לא ישמע שם זה על פיה"

דהיינו מכיוון שלשם בעל יש שתי משמעויות ואחת מהם היא שלילית אזיי בעתיד נפסיק להשתמש במילה זאת. ראוי לשים לב שיש כאן המשך דרכהשל תורה לבחור בלשון עדינה ומנומסת כדרך שאמרו עיקם הכתוב 18 אותיות וכו'. אבל הסבר זה לטעמי אינו מספיק לא רק בגלל שהוא על דרך סור מרע אלא בגלל שנמצא בפסוקי נחמה וגאולה. הפסוק הקודם אליו מדבר על גאולה פיזית:

"יז וְנָתַתִּי לָהּ אֶת-כְּרָמֶיהָ מִשָּׁם, וְאֶת-עֵמֶק עָכוֹר לְפֶתַח תִּקְוָה; וְעָנְתָה שָּׁמָּה כִּימֵי נְעוּרֶיהָ, וּכְיוֹם עֲלוֹתָהּ מֵאֶרֶץ-מִצְרָיִם."

בשולי הדברים נעיר שפסוק זה כמובן הינו מקור שמה של פתח תקווה. והפסוקים הבאים מדובר על האירושין העולמיים שבין הקב"ה לעם ישראל. לאור זאת נפנה לגדול פרשנינו רש"י שמפרש בדרך אחרת לגמרי:

"תקראי אישי וגו' - תעבדוני מאהבה ולא מיראה אישי לשון אישות וחיבת נעורים

בעלי - לשון אדנות ומורא ורבותינו פירשו ככלה בבית חמיה ולא ככלה בבית אביה"

דהיינו רש"י מדגיש בפנינו שבעתיד יהיה שינוי תודעתי בקשר שבין עם ישראל לקב"ה. הקשר לא יהיה עוד קשר שמבוסס על אדנות ויראה אלא קשר שמבוסס על אישות וחיבת נעורים.

ראוי לציין כי בתורה כל מקום שיש שימוש במילה בעל הכוונה לאדנות ושליטה כמו שראינו באשת יפת תואר(דברים כא:יד) "אחר כן תבוא אליה ובעלתה והיתה לך לאישה" לעומת זאת המילה אישי משמשת לחיבה כפי שאנו רואים בקריאת רבקה שם לבנה לוי (בראשית כט:לד): "תהר עוד ותלד בן ותאמר עתה הפעם ילווה אישי אלי כי ילדתי לו שלושה בנים על כן קרא שמו לוי".

השינוי התודעתי הזה שעניינו למעשה חזרה למצב שהיה במעמד הר סיני "נעשה ונשמע" הוא רלוונטי לא רק לקשר שבין הקב"ה לעם ישראל אלא גם בין כל אדם לאשתו. המילה "אישי" מורכבת מהמילה אש שיכולה להיות אש שורפת אבל גם אש מצרפת ובונה והיא למעשה אש האהבה כפי שנאמר בשיר השירים (ח:ו) "כִּי-עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה, קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה:  רְשָׁפֶיהָ--רִשְׁפֵּי, אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה".

האהבה הזאת שבין איש לאישה יכולה להיות תלויה בדבר ןואז תתבטל כפי שאנו רואים בעלייה בשיעורי הגירושין אך אם היא עומדת על יסודות איתנים תחזיק לעולם כדרך שאמרו רבותינו בפרקי אבות (פרק ה משנה טז):

"כל אהבה שהיא תלויה בדבר, בטל דבר, בטלה אהבה. 
ושאינה תלויה בדבר, אינה בטלה לעולם. 
איזו היא אהבה התלויה בדבר, זו אהבת אמנון ותמר. 
ושאינה תלויה בדבר, זו אהבת דויד ויהונתן."